Midrasch zu Tehillim 18:46

בעבור תדע כי אין (אלהים) כמוני בכל הארץ כל שכן בכל השמים, זהו שדרשנו שבכל מכה הזכירו חטאו שאמר לא ידעתי את ה' (שמות ה ב), אפס כי הלשון מתחלף בעבור תדע, למען תדע כי אין כה' אלהינו (שמות ח ו), כי אין כמוני, כי לה' הארץ (שם ט כט), ודומה לדבר זדון לבך השיאך (עובדי' א ג), תפלצתך השיא אותך זדון לבך (ירמי' מט טז), וכהנה רבות במקרא, וכן בלשון כל הנביאים מחלפין הלשון והרצון אחד, שהרי סגנון אחד, בלשון לעז דעת סיגנו דהיינו דעת עולה לכמה נביאין ואין שני נביאים מתנבאין בסגנון אחד, ואפילו נביא אחד משנה הלשון, שכן השירות והשתבחות של דוד אין הלשון הזה כלשון הזה, כגון (הכל) [כלו] סג (תהלים נג ד), (כולו) [הכל] סר (שם יד ג), ויחגרו (ש"ב כב מו), ויחרגו (תהלים יח מו).:

דבר אחר אמר נבל בלבו זה עשו הרשע. ולמה נקרא שמו נבל. ר' יהודה בשם ר' שמואל אומר על שמילא כל העולם כולו נבלות העמיד בתי קוצין ובתי קלקלין ובתי טרטראות ובתי קרקסאות ובתי עבודה זרה. ר' הונא אמר על שם שמילא כל ארץ ישראל מנבלתן של ישראל שנאמר (שם עט ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים. ר' אבא אמר על שהוא מנוול העמיד אנדרטינוס שלו על פתח הזונה על בתי כסאות ובתי מרחצאות. הדא הוא דכתיב (ירמיה מט טז) תפלצתך השיא אותך זדון לבך. ר' יעקב אומר שעתיד הקב"ה להשירו כנובלות שהן נושרות מן האילן שנאמר (תהלים יח מו) בני נכר יבולו. א"ר סימון הוא נבל הוא לבן אתוהי דדין כאתוהי דדין. מה נבל הוא רמאי אף לבן היה רמאי. ועליהם אמר שלמה (משלי יב כ) מרמה בלב חורשי און. אבל לצדיקים (שם) וליועצי שלום שמחה. ולמי נתן השלום לישראל. שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן וגו':