Midrasch zu Tehillim 22:20

ואתה ה' אל תרחק. חוס ורחם עלי. אמר רבי יוחנן אותה הקפצה שהקפצת על אבותינו כן תקפוץ עלי היום ותפלטני. באותה שעה ירד מלאך מן השמים וסטרו על פיו. אמר לו רשע קונייתך עומדת בחוץ ואת יושב בפנים. (אסתר ה ב) ויהי כראות המלך. על כרחו שלא בטובתו נשאת חן בעיניו. אמר רב תחליפא מצינו שהאריך השרביט שתים וששים אמה. ונס האחרון גדול מן הראשון. וכל מה שהיתה נכנסת היה השרביט קופץ. אמר ר' יצחק מה אם שרביטו של בשר ודם הוי חיים לאומה שלימה לכשיבוא שבטו של הקב"ה דכתיב (מיכה ז יד) רעה עמך בשבטך. על אחת כמה וכמה:

למנצח [משכיל] לבני קרח. זה שאמר הכתוב (משלי טו כד) אורח חיים למעלה למשכיל. במזמור כאיל תערוג על אפיקי מים. כאילת אינו אומר אלא כאיל. זכר ולא נקבה. מה האילת הזאת כשיושבת על המשבר היא מצטערת ועורגת להקב"ה והוא עונה לה. כך קראו בני קרח מצרה להקב"ה והוא ענה אותם. לכך כאיל תערוג. ומהו על אפיקי מים. האילת הזו חסידה שבחיות ובזמן שהחיות צמאות וכו' במזמור כ"ב. דבר אחר כשם שהאילת עורגת להקב"ה כך אסתר אומרת (תהלים כב כ) אילותי לעזרתי חושה. צמאה נפשי. וממה את צמאה. א"ל איני צמאה לא לאכול ולא לשתות אלא צמאה לך נפשי לראות פניך לך אמר לבי בקשו פני. לכך נאמר צמאה לך נפשי:

ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים ק"ו לבשר ודם. ר' שמעון בן יוחאי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. ק"ו שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע. או כשם שאני בחלום ובחזיון כך היה מדבר עם משה ת"ל לא כן עבדי משה: בכל ביתי נאמן הוא. חוץ ממלאכי השרת. ר' יוסי אומר אף ממלאכי השרת: פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות: אמרתי לו לפרוש מן האשה. במראה זו מראה דבור. אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר שמות לג ויאמר לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי. ר' עקיבא אומר האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת. א"ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי – אלו חיות הקודש מלאכי השרת. ר' אלעזר בר' יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים; שנאמר (יחזקאל ג׳:י״ב) ותשאני רוח ואשמע אחרי קול. ומה תלמוד לומר "כי לא יראני האדם וחי"? – כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר (תהלים כב) לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה: ולא בחידות. למה נאמר? לפי שהוא אומר (יחזקאל יז) בן אדם חוד חידה. או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? ת"ל ותמונת ה' יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? ת"ל שמות לג והסירותי את כפי וראית את אחורי. (יחזקאל ב) ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים; ומה ת"ל פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא. וכתוב אליה קינים והגה והי. קינים של רשעים, שנאמר (יחזקאל ל״ב:ט״ז) קינה היא וקננוה. והגה של צדיקים, שנא' (תהלים צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. והי של רשעים, שנאמר (יחזקאל ז) הוה על הוה באה: ומדוע לא יראתם. אין ת"ל "בעבדי במשה", אלא שדברתם בי – דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם! ואם תאמר אין מכיר במעשיו – זה קשה מן הראשונה: