Midrasch zu Tehillim 26:6

(ע״ב) אמר עולא כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. אמר רבי יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה (דף טו) יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק״ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלמה. א״ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק״ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר (תהלים כו ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה׳. אמר ליה רבא לא סבר לה מר כאילו טבל דכתיב ארחץ בנקיון ולא כתיב ארחיץ כפי:

וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה בְּלֹא מִנְחָה, וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים. (אמר רבה בר בר חנה) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, יִפָּנֶה, וְיִטֹּל יָדָיו, וְיַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְיִתְפַּלֵּל, וְזוֹ הִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַנִּפְנֶה, וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, וּמִתְפַּלֵּל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים כ״ו:ו׳) "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי, וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ, ה'". אָמַר לֵיהּ רָבָא: לָא סָבַר לָהּ מַר, כְּאִלּוּ טָבַל"? (אמר ליה שפיר קאמרת) דִּכְתִיב: "אֶרְחַץ [בְּנִקָּיוֹן"], וְלָא כְּתִיב: "אַרְחִיץ [כַּפָּי"].

[ה] ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך י"י (תהלים כו:ו). ארחץ בנקיון כפי, במקח ולא בגזל. ואסובבה את מזבחך י"י, כי הא דתנינן תמן בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרין אנא י"י הושיעה נא וג' (שם קיח:כה). לשמוע בקול תודה (שם כו:ז). לשמוע בקול תודה, אילו הקרבנות. לספר כל נפלאותיך (שם כו:ז), א"ר אבון זה הלל, שיש בו לשעבר, ויש בו לדורות, ויש בו לימות המשיח, ויש בו לימות גוג ומגוג, ויש בו לעתיד לבא. יש בו לשעבר, בצאת ישראל ממצרים (תהלים קיד:א). יש בו לדורות, לא לנו (שם קטו:א). יש בו לימות המשיח, אהבתי כי ישמע י"י (שם קטז:א). לימות גוג ומגוג, אסרו חג בעבותים (שם קיח:כז). לעתיד לבא, אלי אתה ואודך (שם שם כח).