Midrasch zu Tehillim 37:1

א"ר יוסי בר חנינא מ"ד והסירותי דמיו מפיו זו בית (כריא) [במיא] שלהן ושקוציו מבין שניו זו בית גליא שלהן ונשאר גם הוא לאלהינו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי אלו טיאתריאות וקרקסיאות שלהן שעתידין שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים. א"ר יצחק לשם זו פמיאס עקרן [תעקר] זו קסרי בת אדום שהיא היתה מטרפולין של מלכים א"ד דמרבו בה מלכי וא"ד דמוקמי מינה מלכי. קיסרי וירושלים אם יאמר לך אדם שחרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קיסרי וישבה ירושלים (תאמן) חרבה ירושלים וישבה קיסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כ״ו:ב׳) אמלאה החרבה אי מלאה זו חרבה זו [אי מלאה זו חרבה זו]. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כח) ולאום מלאום יאמץ. וא"ר יצחק מ"ד (ישעיהו כ״ו:י׳) יוחן רשע בל למד צדק בארץ נכוחות יעול ובל יראה גאות ה' אמר יצחק לפני הקב"ה רבש"ע יוחן עשו א"ל רשע הוא. א"ל בל למד צדק. [א"ל] בארץ נכוחות יעול. א"ל א"כ בל יראה גאות ה' וגו'. וא"ר יצחק מ"ד (תהלים קט) אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה. אמר יעקב לפני הקב"ה רבש"ע אל תתן לעשו תאות לבו. זממו אל תפק ירומו סלה זו [שם ע"ב] גרמומיא של אדום שאלמלא הן יוצאין מחריבין את כל העולם כולו דא"ר חמא בר חנינא ש' (מלכי) קטרי תאגי איכא בגרמומיא של רומי ושס"ה מרזבני איכא (ברומי) [בבל] כל יומא נפקי הני לאפי הני (והנה לאפי הני) ומקטיל או חד מהני או חד מהני ומטרדי לאוקמי מלכא אחרינא. וא"ר יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן. מצאתי ולא יגעתי אל תאמן. יגעתי ומצאתי תאמן והני מילי בד"ת אבל במשא ומתן סייעתא דשמיא היא ובד"ת לא אמרן אלא לאיחדודי אבל לאוקמי גירסא סייעתא דשמיא היא. וא"ר יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה התגרה בו שנאמר (תהילים ל״ז:א׳) אל תתחר במרעים וגו' [ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין שנאמ' (שם י) יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנא' (שם) מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה בשונאיו שנא' (שם) כל צורריו יפיח בהם איני והאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר (משלי כ״ח:ד׳) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם ותניא ר' דוסתאי בר מתון אמר מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה ואם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושה עולה להיות כעושה עולה ואומר (שם כג) אל יקנא לבך בחטאים וגו' לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דידיה ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב (חבקוק א׳:י״ג) למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואי בעית אימא שעה משחקת לו שאני]:

ואמר רבי יוחנן משום ר״ש בן יוחאי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר (משלי כח ד) עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם. תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר מתון אומר מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ואם לחשך אדם לומר והכתיב (תהלים לז א) לדוד אל תתחר במרעים אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושה עולה להיות כעושה עולה ואומר (משלי כג יז) אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה׳ כל היום. איני והא אמר רבי יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו שנאמר (תהלים י ה) יחילו דרכיו בכל עת. ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר (שם) מרום משפטיך מנגדו. ולא עוד אלא שרואה בצריו שנאמר (שם) כל צורריו יפיח בהם. לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא. ואי בעית אימא הא והא במילי דישמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו. ואי בעית אימא הא והא ברשע שהשעה משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב (חבקוק א יג) למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו. וכי רשע בולע צדיק והכתיב (תהלים לז לג) ה׳ לא יעזבנו בידו וכתיב (משלי יב כא) לא יאונה לצדיק כל און אלא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע. ואיב״א שעה משחקת לו שאני:

לדוד אל תתחר במרעים. זה שאמר הכתוב (משלי כג יז) אל יקנא לבך בחטאים. ובמה תקנא (שם) ביראת ה' כל היום. אל תקנא בנרן של רשעים. ראה כמה שמן יש בו רביעית או שמינית (אין לו אחרית) השמן שלם והנר מתכבה. וכן הוא אומר (שם כד כ) לא תהיה אחרית לרע. ואומר (שם) נר רשעים ידעך. הלכה האורה שלו. לכך דוד אומר אל תתחר במרעים. קנא בנר שאינו נדעך לעולם ואין הנר שלו פוסקת. שנאמר (שם ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. לכך אל יקנא לבך. אמר הקב"ה קנא לי שאילולי הקנאה אין העולם מתקיים. לפי שאין אדם נושא אשה ובונה בית שאלמלא הקנאה שקינא אברהם להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קינא. כשאמר למלכי צדק כיצד יצאתם מן התיבה. אמר לו בצדקה שהיינו עושים. אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות וכי עניים היו שם והלא לא היה אלא נח ובניו ועל מי הייתם עושים צדקה. אמר לו על החיה והבהמה והעוף. לא היינו ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה. פעם אחת איחרנו את עצמנו ויצא אבי משובר. אותה שעה אמר אברהם מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר. אני אם אעשה עם בני אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים. מיד (בראשית כא לג) ויטע אש"ל. אכילה שתיה לויה. וכן שלמה אמר (קהלת ד ד) וראיתי את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו. לכך אל יקנא לבך בחטאים: