Midrasch zu Tehillim 45:14

דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, עַד שֶׁלֹא עָמַד אֹהֶל מוֹעֵד דִּבֶּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וְאַחַר כָּךְ (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יט): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְיָן. וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אֹהֶל מוֹעֵד אָמַר יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ח): וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. בַּת מֶלֶךְ זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יט, ד): וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה, אֵלּוּ הֵן הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל מִצְרַיִם, (ישעיה יט, ד): וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם, זֶה משֶׁה, שֶׁהָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, לְפִיכָךְ: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, יג): וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב. מִיכָּן אָמְרוּ אִשָּׁה שֶׁהִיא מַצְנַעַת עַצְמָהּ אֲפִלּוּ הִיא יִשְׂרְאֵלִית רְאוּיָה הִיא שֶׁתִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי שֶׁאֱהֵא מְדַבֵּר מִלִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, פט): וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹדְעִים מָה הָיָה הַמִּקְדָּשׁ יָפֶה לָהֶם, קַסְטְרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ, שֶׁהָיָה יָפֶה לָהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה סִדֵּר תְּפִלָּה (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּכְתִיב (מלכים א ח, מג): וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב (דברי הימים ב ו, ל): וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, אִם הָיָה רָאוּי לוֹ הָיָה נוֹתֵן לוֹ, וְאִם לָאו לֹא הָיָה נוֹתֵן לוֹ. וְלֹא תֹאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא אִלּוּלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד, וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְוִיחַ בְּעוֹלָמוֹ, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין לְיִשְׂרָאֵל הֵיאךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, וְהֵן בָּאִין לְהִדָּבֵק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, כג): בַּיָּמִים הָהֵמָה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם.

וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר (במדבר ג, ד), רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אִלּוּ הָיָה לָהֶם בָּנִים קוֹדְמִין לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, שֶׁכָּל הַקֹּדֶם לַנַּחֲלָה קֹדֶם בַּכָּבוֹד וּבִלְבָד שֶׁהוּא נוֹהֵג כְּמִנְהַג אֲבוֹתָיו. וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, רַבִּי יִצְחָק אָמַר בְּחַיָּיו רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּהוּא אָמַר בְּחַיָּיו, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פְּנֵי, דִּכְתִיב (בראשית יא, כח): וַיָמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, מַה עַל פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּחַיָּיו, אַף עַל פְּנֵי הָאָמוּר כָּאן בְּחַיָּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא דְּהוּא אָמַר בְּמוֹתוֹ, נֶאֱמַר כָּאן עַל פְּנֵי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַל פְּנֵי (בראשית כג, ג): וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ, מַה עַל פְּנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן בְּמוֹתוֹ אַף עַל פְּנֵי הָאָמוּר כָּאן בְּמוֹתוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק דְּהוּא אָמַר בְּחַיָּיו אֵרַע טֻמְאָה בְּאַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר, אֵרַע טֻמְאָה בְּאֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר. מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן בֶּן קִמְחִית, שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ הָעַרְבִיִּים, וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא שֶׁל רֹק מִפִּיו עַל בְּגָדָיו, וְטִמְּאוּהוּ, נִכְנָס יְהוּדָה אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי בָּנֶיהָ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמְרוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לְקִמְחִית וְכֻלָּן שִׁמְשׁוּ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה. נִכְנְסוּ חֲכָמִים אֶצְלָה אָמְרוּ לָהּ מַה מַּעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדֵךְ, אָמְרָה לָהֶם כָּךְ יַעַזְרוּ עָלַי אִם רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי מִיָּמַי, אָמְרִין כָּל קִמְחָא קִמְחִין, וְקִמְחָא דְקִמְחִית קִמְחָהּ סֹלֶת, וְקָרְאוּ עָלֶיהָ הַפָּסוּק הַזֶּה (תהלים מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה וגו', וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּא דְּהוּא אָמַר בְּמוֹתוֹ, כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן שִׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר בְּנוֹ, כְּשֶׁמֵּת אֶלְעָזָר שִׁמֵּשׁ אִיתָמָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, דִּבֵּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה (שמות ג, ד). אַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן (שם ד, יט). אַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר (שם יב, א). וְאַחֲרֵי כֵן דִּבֵּר עִמּוֹ בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, אָמַר, יָפֶה הוּא הַצְּנִיעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ (מיכה ו, ח). הִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְכֵן דָּוִד אָמַר, כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ (תהלים מה, יד). בַּת מֶלֶךְ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּבִיאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן (שמות ב, י). וּכְתִיב: וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה (ישעיה יט, ד), אֵלּוּ הַמַּכּוֹת שֶׁבָּאוּ עַל הַמִּצְרִים. וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם (שם), זֶה מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן (תהלים כט, יא). לְפִיכָךְ, כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, זֶה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצוֹת זָהָב (שמות כח, יג). מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל אִשָּׁה שֶׁהִיא מַצְנַעַת עַצְמָהּ, אֲפִלּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל, רְאוּיָה שֶׁתִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְתַעֲמִיד כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הוּא כְּבוֹדִי שֶׁיְּהֵא מְדַבֵּר מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו (במדבר ז, פט). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִלּוּ הָיוּ יוֹדְעִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יָפֶה לָהֶם, קַסְטוֹרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתוֹ כְּדֵי לְשָׁמְרוֹ, שֶׁהָיָה יָפֶה לָהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה יָפֶה לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁכָּךְ שְׁלֹמֹה סִדֵּר בִּתְפִלָּתוֹ, וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְגוֹ' וְעָשִׂיתָ כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי (מל״‎א ח, מא-מג). אֲבָל כְּשֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב: וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ (דה״‎ב ו, ל). אָמַר שְׁלֹמֹה, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אִם הוּא רָאוּי, תֵּן לוֹ. וְאִם אֵינוֹ רָאוּי, אַל תִּתֵּן לוֹ. וְלֹא תֹּאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד הָיָה יָפֶה לָהֶם, אֶלָּא אִלּוּלֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַמָּטָר יוֹרֵד, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֶעָתִיד, אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְדַּבֵּק עִם יִשְׂרָאֵל. וְהֵם בָּאִים לְהִדַּבֵּק בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם (זכריה ח, כג).