Midrasch zu Tehillim 45:3

וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁכִּוֵּן לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ לַתְּפִלָּה כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ זְכוּת שֶׁלֹּא לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, הִתְחִיל מְשַׁבְּחוֹ וְאָמַר לוֹ: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם וְגוֹ' (תהלים מה, ג). אָמַר לוֹ: אֵי זֶה הַיֹּפִי שֶׁלִּי, אֲנִי וּבְנִי נִכְנָסִין לָעִיר וְאֵין בְּנֵי אָדָם מַכִּירִין בֵּין הָאָב לַבֵּן. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם חַי מֵאָה וּמָאתַיִם שָׁנָה וְלֹא הָיָה מַזְקִין. אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרִיךְ אַתָּה לְהַפְרִישׁ בֵּין הָאָב לַבֵּן וּבֵין נַעַר לַזָּקֵן, שֶׁיִּתְכַּבֵּד הַזָּקֵן בַּנַּעַר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל. הָלַךְ וְלָן בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְעָמַד בַּבֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁעָמַד, רָאָה שֶׁהִלְבִּין שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשִׂיתָנִי דֻּגְמָא. אָמַר לוֹ: עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה (משלי טז, לא), וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה (משלי כ, כט). לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאַבְרָהָם זָקֵן.

אָמַר רַבִּי זְעִירָא: הִלְכוֹת נִדָּה, שֶׁהֵם נוֹהֲגִים בִּבְנֵי אָדָם, אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב (ויקרא טו, ב), וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה (ויקרא טו, יט), זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת (במדבר יט, יד). יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם (תהלים מה, ג), מְכֻנֶּה מֹשֶׁה לְאָדָם. כֵּיצַד? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. מֹשֶׁה הוֹרִיד לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ כְּשֵׁהֶם חַיִּים לִשְׁאוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִים שְׁאֹלָה (במדבר טז, לג). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְבַטְּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה (תהלים קו, כג). הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוּתֶיךָ (תהלים מה, ג). שֶׁלִּמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְחַל מֹשֶׁה וְגוֹ', לֹא זָז עַד וַיִּנָּחֶם ה'.

‎וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם, חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ (תהלים מה, ג-ד). כְּנֶגֶד מִי אֲמָרוּהוּ בְנֵי קֹרַח הַמִּזְמוֹר הַזֶּה? לֹא אֲמָרוּהוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם. יָפְיָפִיתָ, מִבָּנָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. וּמִי הָיוּ בָּנָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן? שֵׁת קַיִן מַהֲלַלְאֵל יֶרֶד חֲנוֹךְ מְתוּשֶׁלַח לֶמֶךְ נֹחַ וּבָנָיו. וּמִנַּיִן שֶׁנִּקְרְאוּ בְּנֵי נֹחַ בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם (בראשית יא, ה).