Midrasch zu Tehillim 45:7

פרק ראשון: הקב״ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב״ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה׳ רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. הקב״ה נקרא צדק שנאמר אני ה׳ דובר צדק וגו׳. ומנין שאף כסאו נקרא צדק שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. הקב״ה נקרא משפט שנאמר כי אלהי משפט ה׳, ואף כסאו נקרא משפט שנאמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. הקב״ה נקרא אמת שנאמר וה׳ אלהים אמת, ואף כסאו נקרא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. הקב״ה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך הכבוד, ואף כסאו נקרא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון. יבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד בהיכל הכבוד שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. הקב״ה נקרא קדוש שנאמר קדוש ק"ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, ואף כסאו נקרא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. יבא מלך הקדוש וישב על כסא הקדוש בסוד קדושים רבה שנאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה. —כמה כסאות יש לו לקב״ה, יש לו כסא נכון שנאמר נכון כסאך מאז, יש לו כסא צדק ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך, יש לו כסא חסד שנאמר והוכן בחסד כסא, יש לו כסא יה שנאמר כי יד על כס יה, יש לו כסא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, יש לו כסא אמת שנאמר והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת, יש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו, יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהים עולם ועד, יש לו כסא רחמים שנאמר לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות, יש לו כסא מלוכה שנאמר והיתה לה׳ המלוכה, יש לו כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסא רם ונשא. יבא רם ונשא וישב על כסא רם ונשא יתברך ויתעלה ויתרומם על כל ברכה ותהלה.

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט, זֶה כִּסֵּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ (תהלים מה, ז).

הֲרֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָצְאוּ אַף הֵם פְּנֵיהֶם מְכֻרְכָּמוֹת, וְהָיָה מִתְיָרֵא יְהוּדָה שֶׁלֹא יִזְכֹּר לוֹ מַעֲשֶׂה תָּמָר, הִתְחִיל קוֹרֵא לוֹ (בראשית מט, ח): יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הוֹדֵיתָ בְּמַעֲשֵׂה תָמָר, יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, זֶה דָּוִד שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמואל ב כב, מא): וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף. יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ, יִצְחָק אָמַר לוֹ לְיַעֲקֹב (בראשית כז, מט): בְּנֵי אִמֶּךָ, שֶׁלֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת רִבְקָה, אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים אָמַר לוֹ לִיהוּדָה בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, מִטַּרְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית לז, כו): מַה בֶּצַע. דָּבָר אַחֵר, מִטֶּרֶף, מִטַּרְפָּהּ שֶׁל תָּמָר, שֶׁהִצַּלְתָּ אַרְבַּע נְפָשׁוֹת, עַצְמְךָ וְתָמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִצַלְתָּ אַרְבַּע אַף אֲנִי אַצִיל אַרְבָּעָה מִבְּנֵי בָנֶיךָ, דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וְקָרָא לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. (במדבר כד, ט): כָּרַע שָׁכַב כָּאֲרִי וּכְלָבִיא. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, זֶה כִּסֵּא מַלְכוּת (תהלים מה, ז): כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר, אֵימָתַי, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, כְּשֶׁיָּבוֹא אוֹתוֹ שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ישעיה כח, ג): בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת וגו'. עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, מִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, מִי שֶׁמַּקְהֶה שִׁנֵּי כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טז): יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה. דָּבָר אַחֵר, וְלוֹ יִקְהַת עַמִּים, מִי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְקַהֲלִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, י): שֹׁרֶשׁ יִשַּׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, מִשֶּׁיַּכְנִיס כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ גֶפֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ (זכריה ט, ט): עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וגו'. דָּבָר אַחֵר, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, מִי שֶׁנּוֹטֵעַ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּשׂוֹרֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כא): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, וְהֵיאַךְ הוּא עוֹשֶׂה (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים. כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, שֶׁהַיַּיִן הַרְבֵּה בִּגְבוּלוֹ. וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, וְאֵין סוּתֹה אֶלָּא טָעוּת, כְּדִכְתִיב (דברים יג, ז): כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ וגו', אִם יִטְעוּ בַּהֲלָכָה תְּהֵא מִתְכַּבֶּסֶת בִּתְחוּמוֹ. חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַיַּיִן הַרְבֵּה בִּתְחוּמוֹ, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מְזֹג לִי וּשְׁנֵה לִי, שֶׁחִכִּי עָרֵב לִי חֵיךְ לִי לִי, וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה (ישעיה א, יח): אִם יִהְיוּ חַטָּאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.