Midrasch zu Tehillim 70:3
יֵבֹ֣שׁוּ וְיַחְפְּרוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָ֭חוֹר וְיִכָּלְמ֑וּ חֲ֝פֵצֵ֗י רָעָתִֽי׃
Dass alle zu Schanden werden und erröten, die mir nach dem Leben trachten, dass alle zurückweichen und beschämt werden, die mein Unglück wünschen.
מדרש תהילים
למנצח לדוד להזכיר. אלקים להצילני. זה שאמר הכתוב (זכריה י ט) ואזרעם בעמים. ובשכר שמזכירים אותי בכל פעם אני מזכיר אותם בכל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם שנאמר (ירמיה לא יט) הבן יקיר לי אפרים וגו' המו מעי לו. (דברי הימים-א טז ד) ויתן לפני ארון ברית ה' וגו' להזכיר ולהודות. ומה היו מזכירין (שם יב) זכרו נפלאותיו אשר עשה זכרו נפלאותיו שעשה עמכם בכל עת ולא גאל את ישראל ועשה עמהם אלא בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו. אמר דוד אם כן אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני. למה היה דומה למלך שהיה לו צאן וכעס עליהם גירש את הצאן והתיר את הדיר והעביר את הרועה. אחר זמן כנס הצאן ובנה את הדיר ולרועה לא הזכיר. אמר הרועה הרי הצאן מכונסות והדיר בנוי ואני איני נזכר. כך אמר דוד למעלה מן המזמור (תהלים סט לו) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה הרי הדיר בנוי. וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה הרי הצאן מכונסות ואני איני נזכר לכך למנצח לדוד להזכיר. ווי להם לרשעים שאינם מתים לעולם הבא אלא מן הקנאה שהם רואין ומן הכעס שנאמר (איוב ה ב) כי לאויל יהרג כעס אחר הקנאה וכעס הן כלים שנאמר (תהלים ע ג-ד) יבושו ויחפרו מבקשי נפשי ישובו על עקב בשתם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy