Midrasch zu Tehillim 72:8

רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרַבִּי חָמָא אֲבוּהָ דְּרַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשֵׁם רַב, אָמְרֵי, לֹא נִתַּן דִּבְרֵי הַיָּמִים אֶלָּא לִדָּרֵשׁ, (דברי הימים א ד, יח): וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וגו', וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה, זוֹ יוֹכֶבֶד, וְכִי מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה וַהֲלוֹא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי הָיְתָה וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ יְהֻדִיָּה, עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידָה יְהוּדִים בָּעוֹלָם. יָלְדָה אֶת יֶרֶד, זֶה משֶׁה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר יֶרֶד שֶׁהוֹרִיד אֶת הַתּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר, יֶרֶד, שֶׁהוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אֵין לְשׁוֹן יֶרֶד אֶלָּא לְשׁוֹן מְלוּכָה, כְּמָה דְתֵימַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם, וּכְתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. אֲבִי גְדוֹר, רַבִּי הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר הַרְבֵּה גּוֹדְרִין עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל וְזֶה הָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן. (דברי הימים א ד, יח): חֶבֶר, שֶׁחִבֵּר אֶת הַבָּנִים לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר, חֶבֶר, שֶׁהֶעֱבִיר הַפֻּרְעָנִיּוּת מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. (דברי הימים א ד, יח): אֲבִי סוֹכוֹ, שֶׁהָיָה אֲבִיהֶן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁסּוֹכִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְשׁוֹן עֲרָבִי הוּא, בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנָבִיא סַכְיָא. (דברי הימים א ד, יח): יְקוּתִיאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימָא אָמְרוּ שֶׁעָשָׂה אֶת הַבָּנִים מְקַוִּין לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (דברי הימים א ד, יח): אֲבִי זָנוֹחַ, זֶה משֶׁה שֶׁהָיָה אָב לַמַּזְנִיחִים שֶׁהִזְנִיחוּם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב, כ): וַיִּזֶּר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וגו'. (דברי הימים א ד, יח): וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִתְיָה בַּת פַּרְעֹה, משֶׁה לֹא הָיָה בְּנֵךְ וּקְרָאתוֹ בְּנֵךְ, אַף אַתְּ לֹא אַתְּ בִּתִּי וַאֲנִי קוֹרֵא אוֹתָךְ בִּתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה, בַּת יָהּ. (דברי הימים א ד, יח): אֲשֶׁר לָקַח [לו] מָרֶד, זֶה כָּלֵב. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חַד אָמַר זֶה מָרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים וְזוֹ מָרְדָה בַּעֲצַת אָבִיהָ, יָבוֹא מוֹרֵד וְיִקַּח אֶת הַמּוֹרָדֶת. וְחַד אָמַר זֶה הִצִּיל אֶת הַצֹּאן וְזוֹ הִצִּילָה אֶת הָרוֹעֶה. עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ לְמשֶׁה: יֶרֶד: חֶבֶר: יְקוּתִיאֵל: אֲבִי גְדוֹר: אֲבִי סוֹכוֹ: אֲבִי זָנוֹחַ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר אַף טוֹבִיָּה שְׁמוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, ב): וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי טוֹבִיָּה הוּא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אַמֵּי אָמַר אַף שְׁמַעְיָה שְׁמוֹ. אָתָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וּפֵרַשׁ הָדֵין קְרָיָא (דברי הימים א כד, ו): וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר וגו', שְׁמַעְיָה, שֶׁשָּׁמַע יָהּ תְּפִלָּתוֹ. בֶּן נְתַנְאֵל וגו' בֵּן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ תּוֹרָה מִיַּד לְיַד. הַסּוֹפֵר, שֶׁהָיָה סוֹפְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי. לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ. וְצָדוֹק, זֶה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וַאֲחִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אָחִיו שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּן אֶבְיָתָר, שֶׁוִּתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדָיו מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּמָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר אַף לֵוִי הָיָה שְׁמוֹ עַל עִקַּר מִשְׁפַּחְתּוֹ (שמות ד, יד): הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. וּמשֶׁה, הֲרֵי עֲשָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה חַיֶּיךָ מִכָּל שֵׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לְךָ אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתְךָ בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה (שמות ב, י): וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.

התשיעי - זה משיח בן דוד שימלוך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (תהילים ע״ב:ח׳), וישבו ישראל לבטח אלפים שנה ויאכלו את בהמות ואת לויתן וזיז שדי, ולקץ אלפים שנה יתקבצו לדין, שנאמר (הושע ו' ב') יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו - זה יום הדין, אשרי מי שזוכה בו (ואז ימלוך הקב״ה, והוא המלך העשירי). הקב״ה יזכנו בו עם כל ישראל אמן ואמן.

מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, רַבִּי אַמֵּי שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה מַהוּ זֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁהַתַּחְתּוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, כָּךְ עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְהִדָּרֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל. מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וּמַלְאָךְ אָמַר לִכְרוּב, אַף עַל פִּי שֶׁגָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקַּח הַגֶּחָלִים אֵינִי יָכוֹל לִכָּנֵס לִפְנִים מִמְּחִיצָתְךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁתֵּי גֶחָלִים מִשֶּׁלְּךָ שֶׁלֹא אִכָּוֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ז): וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן אֶל חָפְנֵי לְבֻשׁ הַבַּדִּים, מַהוּ וַיִּשָֹּׂא וַיִּתֵּן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן בְּכַפּוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ הַגֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, וְכֵיוָן שֶׁלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן עֲלֵיהֶם בְּחֵמָה, קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל גַבְרִיאֵל לְהוֹנְךָ לְהוֹנְךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בַּעֲלֵי צְדָקוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים צְדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם. וְדִכְוָותֵהּ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ אִם יָבֹא בֶּן הֲדַד תַּחַת יָדְךָ אַל תָּחוֹס עָלָיו, וּבַאֲמִירָה הַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ כַּמָּה מְצוּדוֹת עָשִׂיתִי כַמָּה רְמִיזוֹת עָשִׂיתִי כַּמָּה רְפָשִׁים עָשִׂיתִי עַד שֶׁרְפַשְׁתִּיו בְּיָדֶיךָ וְעַכְשָׁיו הוֹצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם, לָכֵן (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. וְדִכְוָותֵהּ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, מַהוּ וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אָמַר רַב בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר עַד שֶׁלֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַמְתֻרְגְּמָן, וַיֹּאמֶר הַמְתֻרְגְּמָן לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וְדִכְוָתָהּ (ויקרא כא, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ, שְׁתֵּי אֲמִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה לִי, אֶלָּא בָּאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. וּבַשְּׁנִיָּה אָמַר לוֹ אִם בָּא מֵת מִצְוָה עַל יָדְךָ הִטַּמֵּא לוֹ, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה, לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין אַתֶּם מִטַּמְּאִין לְמֵת כָּל עִקָּר, שֶׁאֵין מִיתָה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח. דָּבָר אַחֵר, וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם, אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת. אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ, שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ עַל מִדַּת הַדִּין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה קָטֵיגוֹרְיָא לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ יְהֵא רָשָׁע זֶה מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר אֲנִי חָרַבְתִּי בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וְשָׂרַפְתִּי מִקְדָּשׁוֹ, אִם כֵּן הוּא תֵּרֵד אֵשׁ מִלְּמַעְלָה וְתִשְֹּׂרֹף, מִיָּד, מַה כְּתִיב: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתְּרָהּ וְאָמַר לָהּ (ישעיה מז, ב): קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח, הָא כָּל עַמָּא טָחֲנִין חִטִּין וְאַתְּ אוֹמֵר וְטַחֲנִי קֶמַח, אֶלָּא אָמְרָה יְרוּשָׁלָיִם לְבַת בָּבֶל, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא עָשׂוּ בִי מִלְחָמָה אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לְהִלָּחֵם בִּי, אִלּוּ מִמָּרוֹם לֹא שָׁלְחוּ בִי אֵשׁ אַתְּ הָיִית יְכוֹלָה לִי, אֶלָּא אַרְיָא קְטִילָא קְטַלְתְּ, קִמְחָא טְחִינָא טְחַנְתְּ, קַרְתָּא יָקִידְתָּא אוֹקִידְתָּא, לְכָךְ אָמַר: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה, מַהוּ וַיִּרְדֶּנָּה, נִסְּחָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יד, ט): וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, נִצְּחָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים עב, ח): וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, שָׁלְטַהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. דָּבָר אַחֵר, וַיִּרְדֶּנָּה, רִדְיָא, כִּדְתַנְיָא חָרַשׁ רוֹפֵשׁ אֶת הַהֵיכָל. רַבִּי בֵּיבָא מֵרַנְגַּיָּא אָמַר: וַיִּרְדֶּנָּה, רָאָה שֶׁמִּדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהּ. פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, אִם רָאִיתָ סַפְסָלִין מְלֵאִים בַּבְלִיִּים מֻנָּחֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם, פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם (מיכה ה, ד): וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר וגו'. הֱשִׁיבַנִּי אָחוֹר, אָחוֹר מִן הַכְּהֻנָה וּמִן הַמַּלְכוּת. נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה, לְצָדוּ. כָּל הַיּוֹם דָּוָה, לְגַרְדּוֹם.