Midrasch zu Tehillim 79:3

כַּד דְּמַךְ רַבִּי יוֹסֵי מִמִּלְחַיָא סְלִיק רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ לִגְמִילוּת חִסְדָּא וּסְלִיק עִמְהוֹן רַבִּי יִצְחָק פְּסָאקָא, וַהֲוָה תַּמָּן חַד סַב בָּעֵי לְמֵיעַל וּמִיפְתַּח עֲלוֹי וְלָא שַׁבְקוּנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק פְּסָאקָא קֳדָם אִילֵין אַרְיְוָתָא דְאוֹרָיְיתָא אַתְּ פְּתַח פּוּמָךְ, אֲמַר לְהוֹ רַבִּי יוֹחָנָן שַׁבְקוּנֵיהּ דְּהוּא גְּבַר סָב, יֵיעוּל וְיִשְׁתַּבַּח בְּאַתְרֵיהּ. עָאל וּפְתַח וַאֲמַר מָצִינוּ שֶׁסִּלּוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמֵּאָה תּוֹכָחוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם שֶׁבְּמִשְׁנֶה תּוֹרָה, וּמֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בַּתּוֹכָחוֹת כְּתִיב (דברים כח, נט): וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ. וּבְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּתִיב: וַתֵּרֶד פְּלָאִים. אֲבָל בְּסִילוּקָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּתִיב (ישעיה כט, יד): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא. וְכָל כָּךְ לָמָּה (ישעיה כט, יד): וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק פְּסָאקָא יֶהֱוֵי דֵין גַּבְרָא בְּרִיךְ פּוּמֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן אִלּוּ לָא שְׁבַקְתּוּנֵיהּ מְנָן הֲוֵינָן שָׁמְעִין דָּא מַרְגָּלִיתָא. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת: רְאֵה ה' אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב. (תהלים קיט, פה): כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר תַּרְתֵּי כְּתִיב (דברים כב, ו): לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְכָאן (הושע י, יד): אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה, הֱוֵי: אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אֲמַר אֲחוֹרֵי, כְּתִיב (ירמיה ט, כ): לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ, וְלֹא מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת. בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת, וְלֹא מִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְכָאן אַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וגו', הֱוֵי: אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אֲמַר תַּרְתֵּי כְּתִיב (ויקרא כב, כח): וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, וְכָאן נֶהֶרְגוּ בֵּן וְאֵם בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י, יד): אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה. הֱוֵי: אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אֲמַר אֲחוֹרֵי, כְּתִיב (ויקרא יז, יג): אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר, וְכָאן (תהלים עט, ג): שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר, הֱוֵי: אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לַחֲמוֹרִים נָתַתָּ קְבוּרָה, וּלְבָנֶיךָ לֹא נָתַתָּ קְבוּרָה. לַחֲמוֹרִים נָתַתָּ קְבוּרָה, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כג, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרְקָן לַיָּם, יָם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה קַבְּלִי אֻכְלוּסַיִךְ, וְיַבָּשָׁה אוֹמֶרֶת לַיָּם קַבְּלִי אֻכְלוּסַיִךְ, אָמְרָה יַבָּשָׁה וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל נֶאֱמַר בִּי (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ בַּדִּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יב): נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ, וְאֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סב, ח): נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ. וּלְעַמְּךָ לֹא נָתַתָּ קְבוּרָה, הֱוֵי: אֲשֶׁר לֹא כְתוֹרָתֶךָ.

רַבִּי פִּנְחָס פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא (דברים ט, טז): וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה (דברים ה, כא): וְאֶת קוֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹפְּרָמְסָאוֹת נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בָּהֶן וְהֵם אֵינָם כּוֹפְרִים בּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מֶלֶךְ כְּשֶׁהוּא מַשְׁבִּיעַ אֶת לִגְיוֹנוֹתָיו אֵינוֹ מַשְׁבִּיעָן אֶלָּא בְּסַיִּף, כְּלוֹמַר שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עַל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ יְהֵא הַסַּיִּף הַזֶּה עוֹבֵר עַל צַוָּארוֹ, כָּךְ (שמות כד, ו): וַיִּקַּח משֶׁה חֲצִי הַדָּם, וּמֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה חֶצְיוֹ שֶׁל דָּם, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אָמַר הַדָּם נֶחְלַק מֵאֵלָיו. רַבִּי נָתָן אָמַר נִשְׁתַּנּוּ מַרְאָיו וְנַעֲשָׂה חֶצְיוֹ שָׁחוֹר וְחֶצְיוֹ אָדוֹם. בַּר קַפָּרָא אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת משֶׁה וַחֲלָקוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּת קוֹל הָיְתָה יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וְאוֹמֶרֶת עַד כָּאן חֶצְיוֹ שֶׁל דָּם. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּקִי הָיָה משֶׁה בְּהִלְכוֹת דָּם וַחֲלָקוֹ. וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אָבִין בָּאַגָּנַת כְּתִיב, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקְךָ, אָמַר לוֹ זְרֹק עַל הָעָם, וּמַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקָם, אָמַר לוֹ זְרֹק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן וְהֵן נִשְׁבְּעוּ לוֹ, הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן (יחזקאל טז, ח): וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ נְאֻם ה' אֱלֹהִים, וְהֵן נִשְׁבָּעִין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, יא): לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אָלָּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַב נַחְמָן דְּיָפוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב דְּקֵסָרִין מִן הֲדָא (במדבר ה, כא): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, וְכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ עַל תְּנַאי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא כו, טז): אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת לָכֶם. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית, בְּרַם הָכָא (הושע יא, ט): כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ. אָמַר רַבִּי אַהֲבָה בַּר זְעֵירָא, כְּתִיב (איכה ב, יז): עָשָׂה ה' אֲשֶׁר זָמָם, כְּמָה שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ (ויקרא כו, יח): וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה, כֵּן עָשָׂה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא (איכה ב, יז): בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, מַה בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, פְּשָׁרָה פָּשַׁר. רַבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנִין אָמַר בִּזַּע פּוּרְפִּירָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַיְתֵי לָהּ מִן הֲדָא (ויקרא כו, כה): וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא נָקָם בַּבְּרִית וְנָקָם שֶׁאֵינוֹ בַּבְּרִית, אֵיזֶה נָקָם שֶׁאֵינוֹ בַּבְּרִית, רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר זֶה סִמּוּי עֵינַים שֶׁסִּמּוּ אֶת עֵינֵי מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז, יט): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים חַי אָנִי אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה, אִם לֹא אָלָתִי, זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לִנְבוּכַדְנֶצַּר. וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר, זֶה בְּרִיתִי שֶׁל הַר סִינָי. וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ, וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא לָקָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן זֶה סִמּוּי עֵינַיִם שֶׁהוּא תָּלוּי בָּרֹאשׁ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ לְבָבֶל אָמְרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ג, טז יח): נְבוּכַדְנֶצַּר לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא וגו' וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין, אֲמַר לְהוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (זכריה ט, יא): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ, נִזְכַּרְתִּי אוֹתוֹ הַדָּם שֶׁבְּסִינַי, לְפִיכָךְ (זכריה ט, יא): שִׁלַּחְתִּי וגו' אֵין מַיִם בּוֹ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס אֵין כָּאן עוֹד (תהלים עט, ג): שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וְהוּא עֵד אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל (ישעיה מג, יב): וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל, אוֹ רָאָה (דברים ד, לה): אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, אוֹ יָדָע, (דברים ד, לט): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם. אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, אִם לֹא תַגִּידוּ אֱלָהוּתִי לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֲרֵי אֲנִי פּוֹרֵעַ מִכֶּם, אֵימָתַי (ישעיה ח, יט): וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת.

סלה כל אבירי יי'. פירושו מקרבי ב' תחת מ' כמו שאמ' בפסוק גלתה יהודה מעוני. סלה כמו (ישעיהו סב י) סולו סולו המסילה והוא שהוציא וסילק השם את החכמים ואת הגבורים ואחרי כן קרא עליהם מועד וכן הוא או' (ישעיהו נז א) כי מפני הרעה נאסף הצדיק. קרא עלי מועד זימן השם עלי זמן כענין שנ' (ירמיה ב כד) כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה זה חדש אב. גת דרך י"י לבתולת בת יהודה כשם שבגת בוססים את הענבים ויינם זב מהם כך הביא השם את האומות על ישראל והיו בוססין אותם. ודמם היה נשפך כמים כענין שנ' (תהלים עט ג) שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר ד"א סלה רמס כמו סלוה כמו ערמים.