וַיְהִ֞י כְּהַזְכִּיר֣וֹ ׀ אֶת־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֗ים וַיִּפֹּ֣ל מֵֽעַל־הַ֠כִּסֵּא אֲחֹ֨רַנִּ֜ית בְּעַ֣ד ׀ יַ֣ד הַשַּׁ֗עַר וַתִּשָּׁבֵ֤ר מַפְרַקְתּוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת כִּֽי־זָקֵ֥ן הָאִ֖ישׁ וְכָבֵ֑ד וְה֛וּא שָׁפַ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃
Als [der Bote] der Lade Gottes gedachte, fiel [Eli] von dem Stuhle herab rücklings an der Seite des Tores; er brach das Genick und starb; denn der Mann war alt und schwer. Er hatte Israel vierzig Jahre gerichtet.
Mishnah Zevachim
When they came to Nov and to Givon, bamot were [again] permitted. Most holy sacrifices were eaten within the curtains, and less holy sacrifices in all of the cities of Israel.