Musar zu Schemot 17:12
וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃
Da aber die Hände Moses schwer wurden, nahmen sie einen Stein und legten den unter ihn, und er setzte sich darauf. Aaron und Hur faßten dann seine Hände, hier einer und dort einer, und so blieben seine Hände aufrecht bis Sonnenuntergang.
Shenei Luchot HaBerit
What is required in addition to remorse, is the forsaking of evil and the performance of good deeds. One needs to hold on to the pillar of Torah which is the banner of true freedom, i.e. freedom from the evil urge. We are capable of performing mighty deeds as long as we embrace Torah with our right hand, paraphrasing the words of Moses describing G–d's mighty deeds: ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. Our sages (Midrash Hagadol) in commenting on Genesis 27,22: הקול קול יעקב והידים ידי עשו, "The voice is the voice of Jacob, whereas the hands are the hands of Esau," interpret this phrase to mean that as long as the voice is the voice of Jacob, the hands of Esau are powerless against us.
Ask RabbiBookmarkShareCopy