Musar zu Tehillim 94:12

וכמה נעים המוסר של אהבה. וכל מי שהב"ה אוהבן הוא מרדן בייסורין. את מוצא שלש מתנות טובות נתן הב"ה לישראל, ולא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן, התורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. התורה מנין, דכתיב (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל מנין, דכתי' (דברים ח, ה) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מייסרך, מה כתי' בתריה (דברים ח, ז), כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו'. העולם הבא מנין, דכתי' (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. וכל המייסר את בנו מוסיף עליו הבן אהבה, שנא' ואוהבו שחרו מוסר, ר"ל הבן הוא אוהב את אביו מפני ששחרו מוסר. את מוצא באברהם שייסר את יצחק בנו ולמדו תורה והדריכו בדרכיו, דכתיב באברהם (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, וכתי' (בראשית כה, יט) ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק, ללמדך שהיה דומה לאביו בנוי ובחכמה ובעושר ובמעשים טובים. תדע לך שבן שלשים ושבע שנה היה בשעת עקידתו, ואברהם זקן בא בימים, וכפתו כשה ולא נמנע. ולפי' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. הוי ואוהבו שחרו מוסר. כיוצא בו, יצחק היה משחר מוסר ליעקב, שלמדו תורה וייסרו בבית תלמוד, שנא' ויעקב איש תם יושב אוהלים, ולימדו מה שלמד מאביו. ואח"כ פירש מאביו, ונטמן בבית עבר ללמוד תורה. לפיכך זכה לברכה וירש את הארץ, שנא' וישב יעקב בארץ מגורי אביו. ואף יעקב אבינו ע"ה רידה את בניו ולמדם דרכיו, שלא היה בהם פסולת, שכן כתי' (שמות א, א) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. השוה אותן כולן ליעקב, שכולן צדיקים. הוי ואוהבו שחרו מוסר.

ודוגמא לזה המאמר בפרק קמא דברכות (ה, א) תניא רשב"י אומר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנו אלא ע"י יסורין. אלו הן, תורה וארץ ישראל ועולם הבא. תורה מנין, שנאמר (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל, דכתיב (דברים ח, ה) כי כאשר ייסר איש את בנו כן יי אלהיך מיסרך. וכתיב בתריה (שם ז), כי יי' אלהיך מביאך אל ארץ הטובה. עולם הבא, דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. גם בכאן שם טוב עולה על גביהן, שהוא עולם הבא הנצחיי לעתיד שיהיה לאחר עולם הבא לאדם תכף אחר מותו, שזה עולם הבא ניתן בכל יום, ונתן ג"כ כבר בזמנים שעברו, ועולם הבא הנצחיי הוא הדביקות בשמו טוב יי' לכל ועליו נאמר (תהלים לא, כ) מה רב טובך אשר צפנת וגו', הוא התכלית האחרון שיבא:

ולפי דרך תוספתא מהזוהר שרומז על ההכנעה, על כן אני אומר שיש רמז גדול ג"כ בתיבת ויהי"ו על התשובה. אמרו רז"ל (פס"ר כא, יח) עולם הזה נברא בה"א פתוחה למטה ופתוח מצדה ששם בעלי תשובה כמו שכתב רש"י בפרשת בראשית על פסוק (ב, ד) בהבראם, בה"א בראם. והנה בתיבת ויהיו ה' באמצעי, ו"י למעלה מן ה', ו"י למטה מן ה', רומז על ההכנעה וקבלת יסורין באהבה, אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה (תהלים צד, יב) ומקבל יסורין ושפלות בעולם הזה, ואז נכנס לפתח הה"א ונתקן. דהיינו מאחר שיש לו ו"י מלמטה בעולם הזה שמקבל יסורין ושפלות. אבל אם הוא בעולם הזה בגאוה, אז יקבל ו"י מלמעלה דהיינו בעולם הבא, ושם הה' סגורה אין לה לכנוס ובמה יתקן. על כן אשרי לאדם שהוא נכנע בעולם הזה והוא שפל ומקבל יסורין באהבה: