Musar zu Bereschit 5:22

ומצאנו, כי עבודתו היתה מאהבה ולא מיראה, והיא העבודה העליונה, ולא שיבח אותו הבורא יתברך, ביראתו אותו ולא אמר ״זרע אברהם הירא ממני״ או ״המפחד״, רק אמר (ישעיה מא) ״זרע אברהם אוהבי״. וכבר אמרנו כי היראה נכללת באהבה. ודע, כי עבודת הבורא יתברך, מיראה איננה עבודת החסידים, אלא עבודת הרשעים או אומות העולם, כמו שאמר לרשעים (ירמיה ה) ״האותי לא תיראו״. ואומר על המצריים (שמות ט) ״הירא את דבר ה׳״. מפני שלא היו עושים מצותו מאהבה, כי אם מיראה, אך לחסידים יאמר (דברים ו) ״ואהבת את ה׳ אלהיך״. (דברים יא) ״לאהבה את ה׳ אלהיכם״. ואמר באיוב (איוב א) ״איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע״. ולא אמר ״אוהב אלהים״. וכן אמר (תהלים לד) ״יראו את ה׳ קדושיו״, על הרשעים, כי הרשעים כשידבקו בעבודת האל ויתקדשו מטומאתם הם נקראים ״קדושים״, כאשר אמר (במדבר יא) ״התקדשו למחר״. אך החסידים, אשר לבם טהור מיום היותם, אומר עליהם (תהלים לא) ״אהבו את ה׳ כל חסידיו אמונים נוצר ה׳״. ואמר על חנוך (בראשית ה) ״ויתהלך חנוך את האלהים״. ולא אמר ״ויירא חנוך את האלהים״. ואמר על נח (בראשית ו) ״איש צדיק תמים היה בדורותיו״. ועל כן אין עבודת היראה כעבודת האהבה.

וכן מבואר מדברי הספורנו על הפסוק, "ויתהלך חנוך את האלקים" (בראשית ה', כ"ב), שכתב הספורנו, "ויתהלך חנוך את האלקים, התהלך בדרכיו להיטיב לזולתו בצדקה ותוכחת". ויש לימוד נוסף מדברי הספורנו שההטבה לבני אדם היא בשני דרכים, בגשמיות [צדקה] וברוחניות [תוכחה].