Parshanut zu Wajikra 10:1
וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜בוּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃
Die Söhne Aarons: Nadab und Abihu, nahmen ein jeder seine Rauchpfanne und taten Feuer hinein und legten Räucherwerk darauf, und brachten vor den Herrn unheiliges Feuer, solches, das er ihnen nicht geboten.
משך חכמה
ויקחו בני אהרן כו' וישימו עליה קטרת, פשט המקרא נראה דהם הקטירו הקטרת במזבח החיצון וכן כתבו בתוספות עירובין דף ס"ג תוד"ה מאי דרוש יעו"ש. וטעמם היה, דמה שצוה להקטיר במזבח הפנימי משום ששם היה קדש הקדשים והיא מעצמותה קודש הקדשים, וכן כתוב בראש כי תשא במקום אשר אועד לך שמה, וכעת שהכל ראו את הכבוד במזבח החיצון היה עולה על דעתם, שדין מזבח החיצון הוא כמזבח הפנימי, וטעו מפני שראו שקרבן חטאת של אהרן נשרף והיה בדמיונם, שקדושת המזבח בשמיני דין היכל יש לו וכל חטאת אשר יובא מדמה אל הקדש פנימה באש תשרף, שכל חטאת פנימי נשרפת, ולכך נשרף פרו של אהרן, ולכך הקטירו על מזבח החיצון ונשרפו. לכן על שעיר החטאת כפשוטו, שעל שעיר העם קאי, שחטאת העם נשרף דרש והנה שורף ולכך ויקצוף על אלעזר ואתמר בניו הנותרים, שאף הם היו ראוים לשרפה (סוף יומא), שלדעתו שטעו שדין חטאת בשמיני, שהכל ראו הכבוד במזבח החיצון הוי חטאת דין חטאת פנימי יש לו ונשרף, א"כ זה הטעיות של נדב ואביהוא, שמפני זה הקטירו במזבח החיצון וא"כ גם הם ראוים לאותו עונש ודו"ק. אמנם רבותינו פירשו באופן אחר. יעוין בתו"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy