Parshanut zu Dewarim 1:8
רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃
Siehe, ich habe das Land vor dich gestellt. Geh hinein und besitze das Land, das der Herr deinen Vätern, Abraham, Isaak und Jakob geschworen hat, um es ihnen und ihrem Samen nach ihnen zu geben.'
משך חכמה
לתת להם. ספרי פסקא ח' לתת להם אלו באי הארץ ולזרעם אלו בניהם אחריהם אלו שכבשו דוד וירבעם, ד"א לתת להם אלו באי הארץ ולזרעם אלו עולי בבל אחריהם אלו ימות המשיח. פשוט דפליגי אם קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, א"כ אין לאחר נתינה ראשונה כלום, ע"כ דריש על כבוש ראשון, אבל הד"א קאי בהשיטה דקדושה ראשונה ושניה לא קדשו לעתיד לבוא ולכך חשיב להו כל חדא לנתינה בפ"ע, ולישנא קמא סבר כיבוש יחיד לאו שמיה כבוש, [כמו דפליגי בזה תנאי בגיטין ח'. עיי"ש], ולכך לא חשיב כבוש דוד וירבעם. ופשוט. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy