Parshanut zu Dewarim 12:13

השמר לך פן תעלה עולותיך. בכ"מ אשר תראה כ"א במקום אשר יבחר ד'. פירשו בירושלמי על פי הדבור כאליהו הנביא בהר הכרמל, עיין ירושלמי מגילה פ"ק. והביאור כי לכל מצוה להוראת שעה מצוה לשמוע לנביא רק בע"ז אף לצורך שעה קלה אין שומעין והנביא יומת כי דבר סרה, והנה טעם של קדשים בחוץ פירש הכתוב בפ' אחרי למען לא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים וכמאמרם במד"ר לבן מלך שהיה להוט אחרי נבילות וטריפות כו', נמצא טעם הבמות שלא יבואו לעבוד ע"ז וכדרך כל מקטירים בגגות ובשדות, וכיון דאיכא בזה דררא דחשש ע"ז בזה לא היו שומעין אף לנביא מוחזק ובהוראת שעה אם לא כדאמרו ע"ז יבמות (דף צ') למיגדר מילתא שאני, וזהו דוקא למיגדר מילתא דעו"ג שהיו להוטים אז אחרי הבעל, ועי"ז אמרו ד' הוא האלקים ונמאס אצלו הבעל וכהניו ותפסו ושחטו אותם, ולכן הוי כמו שאמרו חלל שבת אחת כדי שישמרו שבתות הרבה, אבל מיגדר מילתא דעבירה אחרת לא היו רשאין לשמוע לנביא להקריב בבמה דאיכא בזה דררא דחשש שמא יבואו מזה לע"ז, ולכן דרשו בירושלמי הוריות גוי וקהל גוים גוי שעתיד לעשות כקהל גוים כו' שיקריבו בהר הכרמל. והנה בקראי דע"ז כתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה את כל אשר צוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה ד', אמרו שכל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה ובכל הנביאים, וכל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה כולה, וזה שאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכ"מ אשר תראה כ"א במקום אשר יבחר ד' עפ"י נביא, אליהו בהר הכרמל, שם תעלה עולותיך, ובאופן ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך, שע"י זה תעשה קיום כפירה בע"ז וכמו שהיה למיגדר מילתא דע"ז. ודו"ק.

פן תעלה עולותיך. בספרי פסקא ע' עולותיך ולא עולת עו"ג דברי ר"ש רי"א ולא עולת עו"ג שהקדישו בחו"ל. הנה בגמ' זבחים מ"ה מייתי פלוגתא דר"ש ור' יוסי אם חייבין על שחיטת חוץ בקדשי עו"ג עיי"ש, ולא איתמר שום טעם וסברא, גם בסוף מנחות אמר ר' יהודה חוני לשם שמים הקריב בבמה במצרים ועיין תוס' דף ק"ט ע"ב שכתבו ונראה דלבני נח היה מעלה לעו"ג, ועיין בה"ז וצ"ק, אמנם ד"ת עניים במקום זה ועשירים במק"א, הוא הספרי כאן שמפורש טעמא דר"ש, ור' יהודא לטעמו אזיל דאמר חוני לש"ש הקריב במצרים ודריש פן תעלה עולותיך בכ"מ אשר תראה, הא עולת עו"ג אם הקדישם בחו"ל והבן. ומסולק קושית תוספות בזבחים על הא דאמר אסור לעשות שליחותן. יעו"ש.