Parshanut zu Dewarim 12:16

על הארץ תשפכנו כמים. בספרי פסקא ע"א כמים מה מים מותרים בהנאה כו' מה מים מכשרים כו' מה מים פטורים מלכסות. פירוש דתלתא זימני כתיב על הארץ תשפכנו כמים בפסוהמ"ק ובכור וחולין, והסוגיא מתפרשת בפסחים דחזקיה משני שצריך קרא להכשיר הדם ותו חד קרא לכסוי וחד קרא שדם מכשיר וחד קרא שדם פסוהמ"ק מותר בהנאה סד"א הואיל וגיזן וחלבן אסור נבעי דמן קבורה קמ"ל כדאמר בחולין ל"ה, ובחולין דקא משני לר"ש דדם אינו מכשיר דצריך קרא להתיר דמן של פסוהמ"ק, היינו חד קרא דאינו צריך כסוי וחד קרא דפסוהמ"ק דמן מותר בהנאה, וחד קרא אולי סבר כר"ח ב"ג, דהך קרא ולא תאכל הנפש עם הבשר כי הדם כו', הוא אזהרה על דם מן החי, וצריך קרא להתיר דם מן החי בהנאה, דאל"כ לא הוי ידעינין היתר כל חד מחבריה, לא דם פסוהמ"ק מדם מן החי, ולא דם מן החי מדם פסוהמ"ק. ומסולק מה שנדחקו בתוס' בחולין ל"ה ד"ה למשרי דמן. ובפרט דכבר נתבאר בתוספות פסחים כ"ג דר"ש דאמר גיד הנשה אסור בהנאה לא מצי סבר כחזקיה, וע"כ צ"ל כמו שבארנו בס"ד. ועיין בפסחים, דהא דמשני על אבר מן החי ודו"ק. וא"ש לר"ח ב"ג דמשום חי מתסר, א"כ לא הוה ידעינן היתר הנאה דיליה וצריך קרא באנפי נפשיה, וכן משמע בסנהדרין דר' שמעון מוסיף על ר"ח ב"ג. יעו"ש ודו"ק היטב בכ"ז.