Parshanut zu Dewarim 12:23
רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃
Sei nur unerschütterlich, wenn du das Blut nicht isst. denn das Blut ist das Leben; und du sollst das Leben nicht mit dem Fleisch essen.
משך חכמה
ולא תאכל הנפש עם הבשר. ספרי פסקא סימן ע"ו ולא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי, והלא דין הוא ומה בשר בחלב שמותר לב"נ אסור לישראל אבר מן החי שאסור לב"נ א"ד שיהא אסור לישראל כו' יעו"ש. קשה לי לו יהא דנילף בקו"ח, אם לא כתב קרא לאו לאבר מן החי, אז יהיה נאמרה לישראל ולא לבני נח, מידי דהוא אכל מצוה שנאמרה לב"נ ולא נשנית בסיני דלישראל נאמרה ולא לבני נח, א"כ מוכרח הכתוב למיהדר קראי, כדי שיהיה נאמרה ונשנית בסיני ונאמרה לב"נ ג"כ. וליכא למימר דהא דידעינין מקו"ח הוי כנאמרה ונשנית, ז"א דהא הגמרא משני בכה"ג בסנהדרין נ"ט דלמילתייהו הוא דנשנית. וצ"ע. שוב ראיתי, כי הוא גמרא ערוכה שם נ"ט על אבר מן החי לפרש"י שם, דלכן נשנה אבר מן החי כי היכי דתהא נאמרה ונשנית, ומיפת תואר ליכא יוכיח דלאו בני כבוש נינהו. ומהספרי הזה מוכח דאיכא מידי דלישראל שרי ולעו"ג אסור וכמו יפת תואר, ולא סבר דעו"ג לאו בני כבוש נינהו, ולכך אם נאמרה ולא נשנית הו"א דלב"נ נאמרה ולא לישראל וכמו יפת תואר, וכמו דפריך הגמרא שם בסנהדרין יעו"ש. ולפ"ז א"ש פסק רבינו משה שפסק כרב אחא בר יעקב דמפרכסת אסורה לב"נ כמו שמפורש בהלכות מלכים פרק ט' הלכה י"ב י"ג, והוא מן הספרי הנ"ל, ונכון. ואולי דהנך ברייתות דגמרא דסברי מי איכא מידי כו' אזלו בשיטת איסי בן עקיבא דמכילתא פ' משפטים גבי וכי יזיד איש על רעהו להרגו, רעהו פרט לעו"ג. יעו"ש ודו"ק. וצ"ע עוד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy