Parshanut zu Dewarim 12:27
וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃
und du sollst deine Brandopfer, das Fleisch und das Blut, auf dem Altar des HERRN, deines Gottes, opfern; und das Blut deiner Opfer soll gegen den Altar des HERRN, deines Gottes, ausgegossen werden, und du sollst das Fleisch essen.
משך חכמה
ודם זבחיך ישפך וכו' והבשר תאכל. שלא יאכל הבשר עד שישפך הדם. לא צריך קרא דמקל וחומר דאימורים דכי ליתנהו לא מעכבי, מעכבי כי איתנהו, כש"כ דם, כמו שאמרו בפסחים דף ע"ז, רק מבעי קרא למאן דאמר דכיון דאיתקבול דם בכלי עומד לזרוק וכזרוק דמי ואפ"ה אין הבשר נאכל עד שיזרוק הדם. ועיין פ"ק דפסחים דף י"ג כזרוק דמי לחול עליו כל שם פסולי קדשים אבל לאישתרויי לא משתרי עד דזריק, רש"י. וזה נכון מאד, דקרא קמ"ל דאף אם נתקבל הדם בכלי ונשפך אין הבשר נאכל. ועיין מנחות ק"ב, ואכמ"ל. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy