Parshanut zu Dewarim 32:30
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
Wie sollte man tausend jagen und zwei zehntausend in die Flucht schlagen, außer dass ihr Fels sie übergeben hatte und der Herr sie ausgeliefert hatte?
משך חכמה
אם לא כי צורם מכרם זה אברהם, ב"ר פ' לך, שברר המלכיות שלא יהיו בגיהנם שהמלכיות הוא בעוה"ז מעון עראי והגיהנם הוא בעולם הנצחי. אמנם בשעבוד בבל הקשה אי אפשר להיות אף עראי, כי הגזירות והרדיפות קשים ומכל מקרה קל עלול לכליון חרוץ, לכן מוכרח להיות ההשגחה בפרטיות למען לא יכלו בעמים, לכן אמרו וד' הסגירם שהוא יסגיר אותם שלא יכלו אותם הגוים אשר הם בתוכם. וע"ז אמרו גלו לבבל שכינה עמהם. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy