Parshanut zu Dewarim 34:2
וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֽוֹן׃
und ganz Naphtali und das Land Ephraim und Manasse und das ganze Land Juda bis zum behinderten Meer;
משך חכמה
ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון. הנה לשון אחרון צ"ב. ונראה משום דאמרו ירושלמי שקלים ומ"ר דכשחטא דור אנוש היה צף האוקינוס והיה הולך עד כיפי ברברי' ובדור הפלגה צף עד יפה ועכו, ואם כן הראהו השי"ת שיותר לא יוסיף עוד לצאת ממקומו, וזה הים האחרון בזמן שיהיה אחרון, ומטעם זה אומר ר"י דרואה ים הגדול מברך שעשה הים הגדול משום שאינו מעשה בראשית שנעשה כשחטאו הדורות. ובמד' אמר שעד שלא נתן תורה היה דן השי"ת העולם בשצף קצף במבול ובהצפת הים ובהפיכת סדום להראות כי יש אלדים שופטים בארץ, אבל משנתן תורה לישראל המעידים על השגחת השי"ת דן השי"ת העולם במתון בנחת, לכן אמר ולא קם עוד נביא כו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל והם המעידים על ממשלת הבורא תמיד, ולכן יהיה הבריאה על מתכונתה לא ישתנו גבולותיה ויהיה כמו בראשית ברא אלדים שתשאר הבריאה כמו בראשית בעת ברואה מד'. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy