Parshanut zu Dewarim 6:24
וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֙נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
Und der Herr befahl uns, all diese Satzungen zu tun, um den Herrn, unseren Gott, zu unserem Besten zu fürchten, damit er uns am Leben erhält, wie es heute ist.
משך חכמה
ויצונו ד' לעשות כו' לחיותנו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות כו' כאשר צונו. הענין יראה, דהאדם המצוה דבר מה הלא הוא רק לתועלתו ולטובתו, ואם כן אין המצוה צריך לכוון רק לתועליות נפשו ג"כ, לא כן הבורא יתברך, אשר אין לו שום תועליות מן הבריאה, כי אם צדקת מה תתן לו כו', וא"כ מכוון שלו הוא רק לטובתינו ולחיותינו, וא"כ מהראוי שגם אנו בל נכוון לתועליות נפשינו, רק להפיק רצון הבורא המצוה יתברך בלי שום תועלת לעצמותו יתברך, וזה שאמר ויצונו כו' לטוב לנו לחיותינו כו', הוא רק לטובתינו, וצדקה תהיה לנו כי נשמור כו' לפני ד' אלדינו, הוא להפיק רצונו בלבד, כאשר צונו בלי שום תועליות וטובה אליו, כן גם אנחנו בעשייתינו לא נכוון לשום תוחלת מאומה. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy