Parshanut zu Jechezkiel 44:22
וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹֽא־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃
Weder sollen sie eine Witwe für ihre Frauen nehmen, noch sie, die weggebracht wird; aber sie sollen Jungfrauen vom Samen des Hauses Israel oder eine Witwe nehmen, die die Witwe eines Priesters ist.
משך חכמה
והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו. כבר פירשו רבותינו קדושין פ"ה בזה. והנ"ל דהנה התנבא יחזקאל מה שיהיה בשובן מן גלות בבל, לכן אחרי כי היה כבישת כרכום ונשים בציון ענו, והיו כולן ספקות שמא נאנסו לשבאי הנכרים, דפוסלין בביאתן, ואף בל"ז הא אשת ישראל שנאנסה פסולה לכהונה. דהוי זונה ולוקה משום טומאה, כמבואר פרק הבא על יבמתו, א"כ כולן ספקות דלמא נאנסו, אבל אם תהיה אלמנה מכהן מוכח דלא נאנסה, ובעלה היה משמרה שלא נאנסה, דאי לא"ה הלא היה אסור בה ואיך היה עמה אחר שנאנסה, ועל כרחין דבעלה ידע שלא נאנסה, אבל בישראל דאנוסה מותרת לו אימא נאנסה משבאי, וזה אשר תהיה אלמנה מכהן, שהיה עמה כאיש עם אשתו, אז יקחו, דמוכחא שלא נאנסה. וזה ביאור נכון. ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy