Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 1:11

יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃

Der Herr, der Gott deiner Väter, macht dich tausendmal so viel mehr wie du und segne dich, wie er es dir versprochen hat!—

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר מהו יפה נוף בהניפתה שנאמר וינף אהרן והניף את העומר. משוש כל הארץ אמר רבי יונתן בן אלעזר מעשה היה בפרקמטוט אחד שהלך לארץ ישראל למכור פלפלין הלך וישב לו ולא מכר אמר זו היא שאמרו משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון. לשעה אחת מכר כל פרקמטיא שהיה בידו אמר ודאי זו היא משוש כל הארץ וכל השבח הזה בשביל שהיא קרית מלך רב. משחרבה ירושלים ערבה כל שמחה ולה משוש כל הארץ מהו ערבה חשכת קבלת כמא דאת אמר ויהי ערב. בעולם הזה שבת משוש כל הארץ כשישוב הקדוש ברוך הוא ויבנה ירושלים הוא מחזיר את השמחה שנאמר כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. ויברך אותם משה אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם רבי יוסי אומר כך אמר להם ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם וגו' ויברך אתכם וגו'. אמר להם כדרך שזכיתם במעשה המשכן תזכו לבנות לכם את בית עולמים שבתוכו עתידה שכינה לשרות שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ויהי ביום השמיני הוא יום שמיני לקדושת אהרן ובניו. או יכול שמיני בחדש, כשהוא אומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן מלמד שבראש חודש הוקם המשכן, יכול הוקם המשכן בראוש חודש ושרתה השכינה בשמיני בחדש, ת"ל וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן מלמד שביום שהוקם המשכן בו ביום שרתה שכינה בו. ובו ביום שרתה שכינה על מעשה ידי אהרן שכל שבעת ימי המלואים היה משה משמש ולא שרתה שכינה על ידו עד שבא אהרן ושמש בבגדי כהונה גדולה ושרתה שכינה על ידו שנאמר כי היום ה' נראה אליכם. מה תלמוד לומר ויהי מלמד שהיתה שמחה לפניו במרום כיום שנברא בו העולם. במעשה בראשית הוא אומר ויהי ערב ויהי בקר וכאן הוא אומר ויהי. וכיון שכלו ישראל את מלאכת המשכן בא משה וברכן שנאמר וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' ויברך אותם משה, מהו הברכה שברכן אמר להם יהיה רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. רבי מאיר אומר כך ברכם ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו' והם אומרים ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו', על אותה שעה הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון בנים המצויינים, במלך שלמה במלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו זה אהל מועד שמצוייר בתכלת וארגמן ובתולעת שני ושש. אמו אין אמו אלא ישראל שנאמר ולאומי אלי האזינו. ביום חתונתו ביום ששרתה שכינה בבית. וביום שמחת לבו ביום שירדה אש חדשה מן השמים ולחכה על המזבח את העולה ואת החלבים. קרא משה לאהרן ולבניו לפי שכבדו המקום לאהרן תחלה אף משה כבדו בסוף, מנין שכבדו המקום לאהרן תחלה שנאמר ועלית אתה ואהרן עמך. קח לך (כתוב ברמז שע"ח):
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

וכן אתה מוצא שבכל מקום שגלו שכינה עמהן, גלו למצרים שכינה עמהן שנאמר הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים. גלו לבבל שכינה עמהם שנאמר למענכם שלחתי בבלה, גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי בעילם. גלו לאדום שכינה עמהם שנאמר מי זה בא מאדום, וכשהן חוזרין שכינה חוזרת עמהן שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא ושב, ואומר אתי מלבנון תבואי. אמר רבי כתוב אחד אומר קומה ה' וכתוב אחד אומר שובה ה', כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, מגיד הכתוב כשהיו ישראל נוסעין היה עמוד הענן מקופל ועומד ולא היה מהלך עד שמשה אומר לו קומה ה', וכשהם חונין היה עמוד הענן מקופל ועומד ולא היה פורס עד שמשה אומר לו שובה ה', נמצאת מקיים שובה ה' ונמצאת מקיים קומה ה'. ובנחה יאמר מגיד הכתוב כשהיו ישראל נוסעים אלפים וחונים רבבות. כביכול אמר משה לפני המקום איני מניח את השכינה לשרות עד שתעשה לישראל אלפים ורבבות. שמתשובה שאמר אתה יודע מה אמר להם. ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, א"ל משה רבינו הרי אנו מובטחים לברכות הרבה ואתה נותן קצבה לברכותינו, אמר להן אני בשר ודם יש קצבה לברכתי זו משלי, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם כחול ימים וכצמח האדמה וכדגי הים וככוכבי השמים לרוב. ובנחה יאמר מגיד הכתוב שאין שכינה שורה למעלה אלא באלפים וברבבות שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, וכשם שאין שכינה שורה למעלה אלא באלפים וברבבות כך אין שכינה שורה למטה אלא באלפים וברבבות. דרש רבי דוסתאי דמן בירי ובנחה יאמר שובה ה' רבבות וגו' ללמדך שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל, הרי שהיו שני אלפים ושני רבבות חסר אחד והיתה אשה עוברה ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה לא נמצא זה שגורם לשכינה שתסתלק מישראל. ההיא איתתא דהוה אזלא למיפא נבח בה כלבא, א"ל מריה לא תסתפי מיניה שקילי ניביה, א"ל שקילו טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד. ויהי אין ויהי אלא (אם לא) [שהיה] להן דבר מתחלה, מלמד שהיו מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון. ויהי העם אין העם אלא הרשעים שנאמר מה אעשה לעם הזה עד אנה ינאצוני העם הזה העם הרע הזה המאנים לשמוע את דברי. וכשהוא קורא אותן עמי אין עמי אלא כשרים שנאמר שלח עמי ויעבדוני. עמי מה עשיתי וגו' עמי זכר נא מה יעץ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

Nur für Premium-Mitglieder verfügbar

ילקוט שמעוני על התורה

Nur für Premium-Mitglieder verfügbar
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers