Quotation_auto zu Dewarim 1:15
וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃
Also nahm ich die Häupter deiner Stämme, weise Männer und voller Wissen, und machte sie zu Häuptern über dich, Kapitäne von Tausenden und Kapitäne von Hunderten und Kapitäne von Fünfzigern und Kapitäne von Zehnern und Offizieren, Stamm für Stamm.
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר למה נסתלק הבאר במיתת מרים כדי שידעו הכל כמה היתה צדקת ויצטערו עליה רבים ויגמלו אתה חסד, כך כיון שמתה מרים ומשה ואהרן עסוקין בה וישראל מבקשים מים ואין מוצאין מיד נתכנסו עליהם, כיון שראו אותם באין אמר משה לאהרן תאמר מהו כינוס זה, א"ל אהרן לא בני אברהם יצחק ויעקב הן גומלי חסדים בני גומלי חסדים, א"ל משה אי אתה יודע להפריש בין כינוס לכינוס אין זה כינוס של תקנה אלא של קלקלה, שאלו היה כינוס של תקנה היו צריכים להיות בראשם שרי אלפים ושרי מאות וגו', ואתה אומר לגמול חסד הן באין, מיד הטיחו דברים כנגדו שנאמר וירב העם עם משה, כיון שראה משה ואהרן פניהם זעומות ברחו להם לאהל מועד, משל למה הדבר דומה לגדול המדינה שנזדעזעו בני במדינה וברח לפלטין של מלך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ואקח את ראשי שבטיכם וגו' ואצוה את שופטיכם, משכתים בדברים, אמרתי להם אשריכם על מי באתם להתמנות על בני אברהם יצחק ויעקב בני אדם שנקראו אחים ורעים, כרם חמד נחלה, צאן מרעיתו וכל לשון חיבה, אנשים חכמים וידועים זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה הלך ולא מצה אלא שלשה אנשים חכמים (ונבונים) וידועים. [ראשים] (שיהו מכובדים) עליכם. ראשיכם במקח. ראשיכם בממכר. ראשכיכם במשא ומתן ראשיכם בכניסה ויציאה (טו) נכנס ראשון ויצא אחרון, לכך נאמר ואתן אותם ראשים, עליכם שיהו מכובדים עליכם, שרי אלפים שאם היו (אלף) [אלא] תשע מאות תשעים ותשעה חסר אחד נתפס שר אלף. שרי מאות שאם היו (מאה) [אלא] תשעים ותשעה חסר אחד נתפס שר מאה. וכמו כן שרי חמשים ושרי עשרות. ושוטרים אלו המכים ברצועה כענין שנאמר ושוטרים הלוים לפניהם. ואומר והלוים מחשים לכל העם לאמר וגו'. ואצוה את שופטיכם אמרתי להם הוו מתונים בדין שאם בא דין לפיכם פעם ושתים ושלש אל תאמרו בבר בא דין זה לפי ושניתיו ושלשתיו אלא הוו מתונין, וכך היו אנשי כנסת הגדולה אמרים הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy