Quotation_auto zu Dewarim 10:12

ורז"ל אמרו לתרץ קושיא מה ה' אלהיך. אל תקרי מה אלא מאה. וזה רמז על ק' ברכות שחייב אדם לברך בכל יום. כי זה דבר שהוא ביד האדם לברך ק' ברכות בתפלתו ובברכת מזונו. כי אינו דבר גדול להתפלל לשם ולברך על מזונו. ובזו משלים ק' ברכות. ובשבת שאינו משלים י"ח ברכות. אמרו שם רבי חייא בריה דרב הוה אמר בשבתא וביומא טבא טרח וממלא באספרמקי ומגדי. פירוש שחייב אדם בשבת לאכול מיני מגדים ופירות ולברך עליהם תחלה וסוף עד שישלים ק' ברכות. ומה שאמרו אל תקרי מה אלא מאה הוא כדמות אסמכתא. לפי שיש בזה הפסוק צ"ט אותיות ועם האל"ף שמוסיפין הם מאה אותיות כנגד ק' ברכות. וכל אות ואות כנגד ברכה אחת. והמשלים ק' ברכות בכל יום. חשוב עליו כאלו מקיים ליראה את ה' וללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' ולשמור מצותיו. והוא עובד מאהבה ומיראה ועובד את השם והולך בדרכיו ושומר מצותיו. בענין שבזה מקיים כל התורה כולה. ולפי שזה אינו טורח גדול לאדם בהשלמת ק' ברכות. אמר מה ה' אלהיך שואל מעמך:

ואחר שהשלים עונשו של עמלק. בא לפרש שכר יתרו הקיני שדבק בשם ה'. ונתן עצה למשה בדבר המשפט שהוא יסוד העולם ויסודות בית המקדש. ולכן היו הסנהדרין בלשכת הגזית מזרע יתרו. לפי שהוא יסד יסודות הבית במשפט. הפך מעמלק שרצה לעכב ביאתם לארץ בענין שלא יבנו מקדש. וזהו כי יד על כס יה כמו שפירשתי במקומו. ולכן סמך פרשת יתרו אצל פרשת עמלק. להורות שכמו שאנו מצווים להכרית זרעו של עמלק. כן אנו מצווים לגמול חסד ליתרו. ומזה למד בלעם לסמכם זה לזה ולומר ראשית גוים עמלק. ופירש עונשו כי כמו שהיה ראשית יהיה אחרית וישאר באחרונה. אבל בקיני אמר איתן מושבך. אחר שנדבקת בשכינה. ושים בסלע קנך. ר"ל בין ישראל שנקראו סלעים כאומרו כי מראש צורים אראנו. ואמר ושים בסלע ולא אמר שמת. להורות שלא יתחרט ממה שעשה. אלא שיעמוד על עומדו וישים בסלע קנו שהוא מגדל עוז שם ה'. ואע"פ שיבואו לו רעות. שלא יעבור סלעו ממגור אלא שישים בסלע קינו ולא יירא. כי אע"פ שיהיה לבער קין שיבערהו אשור ממקומו. לא יהיה אלא טלטול ושבי ולא יעקרהו מן העולם. וזהו עד מה אשור תשבך. ואף שם תהיה דבק בשם ה' שהוא נקרא מ"ה. וכך עולה שם ה' במלואו. וזהו מה ה' אלהיך שואל מעמך. וזהו עד מה אשור תשבך. ורמז ג"כ באומרו איתן מושבך. שיצאו מבני קיני בעלי תורה בעלי שמועה תנאים ואמוראים. וזה רמוז בזוהר על פסוק שמעו הרים את ריב ה'. זהו סוד רבי שהוא בעל מחלוקת זה מתיר וזה אוסר. והאיתנים מוסדי ארץ. זהו סוד התנאים כמו איתנים. כי ריב לה' עם עמו ולא עם אחרים. לא עשה כן לכל גוי. ולכן כשראה בלעם את הקני נטוע בלשכת הגזית. אמר איתן מושבך שהוא כמו תנא מושביך. כי ממך יצאו תנאים ואמוראים. ולכן שים בסלע קנך לשבר הרים ולפוצץ סלעים לכמה טעמים. וליכנס בחכמתך בעומק התורה מקן יולדת וקן צפור. כאומרם קינין ופתחי נדה הן הם גופי הלכות. וזהו ושים בסלע קנך ואע"פ שיהיה לבער קין ממקומו והתורה תתבטל. עד מה אשור תשבך. כי לא יהיה זה זמן רב. ולפי שבאחרית הימים תהיה צרה וצוקה. אמר אוי מי יחיה משמו אל כשהשם יסדר אלו הדברים. לפי שאז יתעוררו מלחמות בעולם מהם בים ומהם ביבשה. כמו שכתב הקדוש זכר צדיק לברכה בפסוק דרך כוכב מיעקב. לזה אמר בכאן וצים מיד כתים. ויעבר בים צרה ויבואו בספינות אלו עם אלו וכולם יאבדו כראשונים:

ולכן אמרו כי בזאת הברכה יש בה סוד הלויה כי הלויה הוא חבור. ואחר שיש בה שלום יש בה לויה וחבור בין הגופים ובין האנשים. ולכן זאת הברכה יש בה סודות גדולים. ובה סוד כל התורה כולה שהיא שלום והיא עדות ואות בין השם ובינינו שהתרה בנו במדת השלום. והוא רוצה להיות בשלום עמנו ומבקש אהבתינו. ובה אנו משיגים למעלות הרמוזים בג' יודי"ן הראשונים יברכך יאר ישא. וזו היא למ"ד של לויה והוא"ו היא שם של וי"ו שהוא יהו"ה וי"ה של לויה. כנגדם יש באלו ג' פסוקים חמש עשרה תיבות כנגד י"ה. וכן ביברכך ה' וישמרך יש חמש עשרה אותיות כנגד י"ה. ובפסוק השני יש עשרים אותיות כנגד שם של אהיה שעולה עשרים ואחד. ועם השם הם עשרים ואחד. ובפסוק שלישי יש עשרים וחמשה אותיות. כנגד שם של יהו"ה שעולה עשרים ושש ועם השם הם עשרים ושש. ואותיות כל השלשה פסוקים עולות ששים. כנגד הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה. ולכן מפחד בלילות שהוא פחד גיהנם או פחד החלומות. יכוין בברכת החזן באלו הששים אותיות ויועילוהו. וכן הם כנגד ס' מסכתות. להורות שאלו הפסוקים הם כלולים מתורה שבכתב ותורה שבעל פה. וכן יש באלו השלשה פסוקים כ"ח אותיות הויה. רצוני לומר כל הההי"ן והיודי"ן והווי"ן של ג' פסוקים אלו של יברכך ויאר וישא. הם כנגד יגדל נא כ"ח ה' ומגדל עוזו. וזהו כח מעשיו הגיד לעמו בברכה זו שצוה לכהנים לתת כח ושלום לעמו. וכן יש בפסוק ושמו את שמי כ"ח אותיות. להורות על מה שאמרנו. וכן יש ביברכך ה' שבעה אותיות של הויה כנגד זיין. לפי שכלי זיונם ושמירתן של ישראל זאת הברכה. ובפסוק השני יש עשר אותיות של הויה. כנגד עשר הדברות ועשרה מאמרות ועשר ספירות. ובפסוק השלישי יש י"א אותיות הויה. להורות על ספירה עליונה שהיא למעלה מי'. ובפסוק ושמו את שמי יש ז' אותיות הויה. להורות שהברכה הזאת היא כלי זיין של ישראל. והיא ג"כ כנגד ז' ברכות של כנסת ישראל שהיא נקראת כלה ושלום. וכן יש מתחלת הפרשה עד וישם לך שלום מ"ה אותיות של הויה. כנגד שם של יהו"ה שעולה במלואו מ"ה. וזהו מה ה' אלהיך שואל מעמך. וזהו דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. כי אדם עולה מ"ה. וכן תמצא מתחלת הברכה עד ואני אברכם מ"א תיבות. כנגד שם של מ"ב היוצא מפרשת בראשית. ואע"פ שאין התיבות אלא מ"א. עם השם של מ"ב הם מ"ב. וזהו כנגד ה' בם. והשם שיוצא מאלו השלשה פסוקים הוא שם של כ"ב אותיות כנגד ב"ך יברך ישראל. להורות שזאת הברכה היא כלל כל התורה כולה שיש בה כ"ב אותיות. והוא שם אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם בשכמל"ו. שיש בו כ"ב אותיות והוא שם של ברכת כהנים. והוא טוב לשמירה ולכל הדברים. והאומרו דרך תפילה כזה הסדר יועיל לו מאד ובפרט כשיאמרו ברכת כהנים יאמר "אל "נא "קרב "תשועת "מצפיך "פחדך "סר "תוציאם "ממאסר "פדה "סועים "פתח "סומים "ישעך "מצפים "דלה "יוקשים "וקבץ "נפוצים "סמוך "ה' "מפלתינו בשכמל"ו: