Quotation_auto zu Dewarim 10:17

והתחיל לסדר תפלתו ואמר אלהי אבי אברהם. כלומר החוט המשולש לא במהרה ינתק. וזהו אלהי אבי אברהם. ואמר אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק. וכן ה' האומר אלי והנה אנכי עמך כמו עמהם אני בוטח בו שיושיעני. והטעם בזה קטונתי מכל החסדים כלומר כי ממעוט זה עשני עושני בתחלה כשעברתי במקלי הירדן יחידי בלי כסף ובלי זהב ובלי בנים. והוא עשה עמדי חסדים גדולים. ועתה הייתי לשני מחנות. א"כ ראוי שיצילני מיד אחי. כי אין ראוי למלך הנותן מתנה לעבדו שיחזור ויטלנה ממנו. כמו שאמרה אשת מנוח לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידינו וגו' וכעת לא השמיענו כזאת. וזהו שרמזו במדרש על פסוק מחלת בת ישמעאל. ג' עונותיהם נמחלים גר שנתגייר והעולה לגדולה ומי שנושא אשה. כי הדין נותן כי אחר שהעלהו האדון לגדולה. אין ראוי שישוב אחור ימינו. וכן אמר יעקב קטונתי כמו שפירשתי. ואולי רמז הצילני נא מיד אחי על מחנה עשו וגבוריו. מיד עשו על מחנה שאר עבדיו. ועכ"ז ירא אנכי אותו כי לבו כלב האריה פן יבא והכני. כאומרו ויירא יעקב מאד ואחר שסידר תפלתו סידר מנחתו. וסדר התפלה. נראה לי שמדברי יעקב ומרע"ה תקנו תפלת עמידה. בדברי יעקב כתיב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק ה' האומר אלי. כנגד אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. שהם הגדול הגבור והנורא. וזה כנגד ג' ראשונות. הצילני נא מיד אחי כנגד האמצעיות שהם שאלת צרכים. ג' אחרונות הם כנגד ואתה אמרת היטב איטיב עמך בברכת הטוב שמך. ושמתי את זרעך כחול הים בברכת שים שלום. בדברי משה כתיב את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ. כנגד ג' ראשונות. אעברה נא ואראה. כנגד אמצעיות של שאלת צרכים. ההר הטוב הזה והלבנון. כנגד ו' אחרונות. רצה כנגד ההר ששם העבודה. וזהו והשב העבודה לדביר ביתך. הטוב הזה כנגד מודים שחותם בה הטוב שמך וכו'. והלבנון כנגד שים שלום. כדכתיב ונתתי שלום בארץ. ואיני רוצה להאריך בזה ואם כי הוא מקום להאריך. ובזוהר אמר שהמתפלל צריך לשאול שאלתו בפירוש. ולכן אמר הצילני נא מיד אחי. ושמא תאמר אח אחר יש לי. מיד עשו. למה כי ירא אנכי אותו:

ומלתם את ערלת לבבכם וגו' כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים. לפי שאמר להם שהיה להם לאהוב את ה' ולעבדו מצד הטובות שעשה להם שבחר בהם מכל העמים. ואם לא תרצו לעובדו מצד האהבה. למעט יש לכם לעבדו מצד היראה. לפי שלו היכולת הגמור להעניש אתכם. וזהו שאמר ומלתם את ערלת לבבכם ולא תקשו ערפכם עוד. לפי שה' אלהיכם הוא האלהים. וזה טעם כי ה' אלהיכם הוא וגו'. והזכיר בכאן הג' סבות שבעבורם אדם כופר באדוניו. מפני שחושב שאין לו יכולת. או שאין לו שלוחים להנקם ממנו. או שהשלוחים יסבו בלכתם. כנגד הא' אמר הוא אלהי האלהים ולו היכולת. כנגד השלוחים אמר האל הגדול הגבור והנורא. ואלו הם נוראותיו וגדולותיו וגבורותיו ושלוחיו. וכנגד השלישי שהשלוחים יסבו בלכתם או יקבלו שוחד. אמר אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד שום אחד מהם. ולכן את ה' אלהיך תירא. מצד נוראותיו הנזכרות. ואותו תעבוד. ואמר הוא תהלתך. לרמוז שראוי לעובדו מצד ב' דברים. האחד מצד מעלתו ותהלתו ואלהותו בלי שום סבה אחרת. והשני מצד הטובות שקבלת ממנו. נגד הראשון אמר הוא תהלתך והוא אלהיך. וכנגד הב' אמר אשר עשה אתך את הגדולות האלו. והם בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה. ולכן ואהבת את ה' אלהיך. כעובד מאהבה מצד מעלת השם ושמרתם מצותיו. ואמר וידעתם היום כי לא את בניכם. לפרש להם הג' דברים הנזכרים בפרשה שראוי לעובדו. אחר שראו בעיניהם יכלתו ושלוחיו. ושלא יסבו בלכתם כמו שראו במצרים יכולת השם. וזהו שאמר את אותותיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים. שזה מורה יכלתו ושלוחיו. וכנגד השלישי אמר ואשר עשה לחיל מצרים וגו' אשר הציף את מי ים סוף על פניהם. בלי איחור מצד שלוחיו. ואשר עשה לכם. שלא תאמרו שלא הראה יכלתו בכם. לזה אמר ואשר עשה לכם במדבר שראיתם יכלתו ושלוחיו ושהם נאמנים בשליחותם. ופירש הדבר ואמר ואשר עשה לדתן ולאבירם שהראה בהם יכלתו. וכנגד השלוחים אמר אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם לעשות שליחות ה'. ואמר בקרב כל ישראל. להורות שלא שינה את השליחות אלא בקרב כל ישראל פצתה את פיה. ולא נתן להם מקום להחביא את עצמם. ואם כן אחר שאתם מכירים זה. ושמרתם את כל המצוה. אחר שהוא יכול ויש לו שלוחים להנקם מכם ולא יסבו בלכתם ולא יקבלו שוחד. ואלו השלשה תמצאם בהרבה מקומות בתורה ובדברי הנביאים. והוצאתים מן המדרשים שאמר המבלי אין אלהים עליך לדעת את מוצאך ואת מובאך. המבלי אין קברים תחתיך להנקם בתוכם מאויבי ה'. ודע נא וראה כי התמרות המגיעות שלוחי ההשגחה. לא יסבו בלכתם לגמול ולענוש פרטי האדם וכתותיו וכו'. באופן שכל מורד באדוניו מורד לאלו הג' סבות. וכאן הודיעם משה איך ראו במצרים ובמדבר אלו השלשה דברים. וכאן הראם אלו הדברים בדתן ואבירם כמו שפירשנו: