Quotation_auto zu Dewarim 10:6

ויסע משה את ישראל אמר רבי סימון לא כל שרוצה לומר שירה אומר שירה אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על כל עונותיו ונעשה בריה חדשה. ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה נמחלו להן עונותיהן שנאמר ויסע משה את ישראל שהסיען מעונותיהן. וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה. ומנין שנמחלו עונותיהן רבי איבו בשם רבי אבא בכל מקום נאמר ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע וכאן כתיב ויעשו בני ישראל תחלת עשיה והיכן הן מה שעשו לשעבר אלא מחל להן הקב"ה מה שעשו לשעבר. וכן אתה מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה ומנין שנמחל לו על כל עונותיו דכתיב בתר שירתו ואלה דברי דוד האחרונים היכן הן הראשונים אלא מלמד שמחל לו הקב"ה ויסע משה את ישראל רבי יהושע אומר נסיעה זו נסעו ישראל על פי משה ושאר כל המסעות נסעו על פי הגבורה שנאמר ועל פי ה' יסעו אבל נסיעה זו לא נסעו אלא על פי משה לכך נאמר ויסע משה את ישראל. רבי אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו שכן מצינו בשנים ושלשה מקומות שלא נסעו אלא על פי הגבורה ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להן משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו נוסעין במדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה ועליהן מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו'. וכן מצינו שחזרו לאחוריהן שלש מסעות שנאמר ויסעו מפני החירות ויעברו בתוך הים ויסעו ממרה ויבואו אילמה ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף, וכן מצינו שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות שנאמר ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וכי במוסרה מת והלא לא מת אלא בהר ההר שנאמר ויעל אהרן הכהן אל הר ההר ומה תלמוד לומר שם מת אהרן אלא מלמד שחזרו לכבודו של אהרן לקבורתו שמונה מסעות. ר' אליעזר אומר על פי הגבורה נסעו ומה תלמוד לומר ויסע משה אלא מלמד שהסיען משה בעל כרחן שכיון שראו בפגרי האנשים שהיו מעבידין בהן בפרך ובעבודה קשה כולם פגרים מתים מוטלים על שפת הים אמרו כמדומין אנו שלא נשתייר אדם במצרים שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ונעשה לנו עבודה זרה ותרד בראשנו ונחזור למצרים יכול שאמרו ולא עשו הרי הוא אומר וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם. רבי יהודה בר אילעאי אומר עבודה זרה עברה עם ישראל בים והסיעם משה באותה שעה שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף מדבר שהיה עמהם בים סוף:

וישמע הכנעני מלך ערד. זה עמלק שנא' עמלק יושב בארץ הנגב והיה יושב על הפרצה, כיון ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד מיד נתגרה בה, דרך האתרים (שמת) התייר הגדול שהר להם את הדרך שנאמר וארון ברית ה' וגו'. וילחם בישראל אם עמלק היה למה קראו כנעני, לפי שנאסרו ישראל להלחם עם בני עשו שנאמר אל תתגרו בם וגו', כשבא עמלק פעם ושתים ונתגרו בם אמר לו הקב"ה אין זה אסור עליכם כבני עשו, אלא הרי הוא לכם ככנעניים שנאמר בהם כי החרם תחרימם לכך נקרא כנעני. לפי שמעולם היה עמלק מכת מרדות לישראל [את מוצא] כיון שאמרו היש ה' בקרבנו מיד ויבא עמלק וכאן ויראו כל העדה כי גוע אהרן וישמע הכנעני מלך ערד וגו'. נתנה ראש ונשובה מצרימה וירד העמלקי. אתה מוצא במוך אהרן יצא עליהם [עמלק] וחזרו לאחוריהם שבע מסעות שנאמר ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן, וכי שם מת אהרן והלא בהר ההר מת דכתיב וימת אהרן שם בראש ההר אלא ללמדך שחזרו לאחוריהם. אמר עשו לעמלק כמה יגעתי להרוג את יעקב ולא ניתן בידי תן דעתך לגבות נקמתי, א"ל היאך אני יכול להזדווג לו, א"ל המסורת הזה יהי בידך כשתראה שנתקלו בדבר הוי קופץ עליהם לפיכך אתה מוצא אותו בא על ישראל. כיון שרואה אותם עונותיהם קשים בירושלים וביהודה מיד קפץ ובא שנאמר ביום עמדך מנגד, מיל היה רחוק מהם אמר בלבו אם נצחו ישראל אני אומר לסייע אתכם באתי ואם נצחה מלכות בבל אני הופך על ישראל והורגן וכתיב אל תעמוד על הפרק להכרית את פליטיו. ברפידים כתיב היש ה' בקרבנו מיד ויבא עמלק, וכן בשעה שמת אהרן שנאמר וישמע הכנעני, א"ר יהודה בר שלום לבוש כנעני לבש ולמד שיחת כנענים והיה מדבר כלשונם שלא יכירו אותו ישראל ובכל שעה הוא בא. במרגלים כתיב כי העמלקי והכנעני שם לפניכם וכתיב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום וגו', א"ר תנחום בר חנילאי כיון ששמעו שמת אהרן זיינו עצמן מבפנים ולבשו עצמם מבחוץ והן באו כבני אבלים אמרו יודעין אנו שיש להן מאבותיהם פטריקא שאמר להם הקול קול יעקב שהן מתפללין ונשמעין ואנו באין עליהם סבורים בני כנענים הן והן מתפללין על הכנענים ואנו הורגין אותן, כיון שבאו ראו צורת פניהם משל עמלק ולבושיהן ושיחתן של כנענים, אמרו רבש"ע אין אנו יודעין מי הן, מכל מקום עשה בהם מדת הדין שנאמר אם נתן תתן את העם הזה מיד וישמע ה' בקול ישראל. זה שאמר הכתוב ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים כשאני צולע מעט נאספו עלי, כתיב וירדפו אחר יו כאשר תעשינה הדבורים מה עסקה של דבור זו עוקצת לאדם ומתה כך עשו הם כל אויבי שמעו רעתי ששו שמעו כי נאנחה אני אבל אהרן,, ולא די שלא באו לנחמני אלא ששו ובאו עלי להלחם:

אתה עובר היום את הירדן. אתם עוברים ואני איני עבור ופתח להם פתח שיבקשו עליו רחמים ולא היו מבינים. משל למלך שהיו לו בנים הרבה ממטרונא [סרחה עליו מטרונא] בקש להוציאה, מה עשתה כנסה את בניה ואמרה להן הוו יודעין שאביכם מבקש לגרשני ולישא אחרת יכולין אתם להשתעבד לה [אמרו לו הן, אמרה להן] תדעו מה היא עתידה לעשות בכם, והיתה אומרת שמא יבינו ויבקשו מאביהם ולא היו מבינין, וכיון שלא הבינו אמרה אני מצוה אתכם שתהיו זהירים בכבוד אביכם, כך משה כיון שלא הבינו צוה שיהו זהירים בכבוד אביהם שבשמים דכתיב את ה' אלהיך תירא. ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה (כתוב ברמז רנ"ד):