Quotation_auto zu Dewarim 10:8

בלידת שמעון כתיב ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון. ובברכת יעקב כתיב שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם אל תבא נפשי וגומר ארור אפם כי עז וגומר. ובברכת משה כתיב שמע ה' קול יהודה ואמרו ז"ל אין שמע אלא שמעון שנאמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי. משל לשור שעסקיו רעים מה עשה ציירו צורת אריה על אבוסו כדי שיפחד מפניו. וכן כתבו מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון. רצונם שאע"פ שמשה לא ברכו משום מעשה זמרי. עם כל זה כללו בברכת יהודה. לאה הצדקת ראתה במראה הנבואה כל מה שעשה שבט שמעון בענין כזבי בת צור. וכן מה שכתב בשמעון ושאול בן הכנענית שחטאו בנשים. והזמה הוא דבר אשר שנא ה' אלהים כאמרם אלהיהם של אלו שונא זמה. ולכן אמר בכאן כי שמע ה' כי שנואה אנכי. והשנאה שלא תמצא בכל השבטים מי שנשא כנענית חוץ משמעון. ועל זה אמר כי שמע ה' כמו שמע ה' ויתעבר. וכן בענין פטור כתיב למעול מעל בה' שני מעילות מעילת עבודה זרה ומעילת זמה. ואמר ויתן לי גם את זה. כלומר הלואי שלא יתנהו לי אחר שהוא משוי עון. כאומרם זכרונם לברכה ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים דישתארון ולואי לא אשתארן. וכן אמרו ויקרא לאחיו לאכול לחם והלא לא הוה ליה אלא חד אח את עשו הרשע ולואי קברי'. וכן בכאן ויתן לי גם את זה ולואי שלא נתנו לו. ולהורות על זה קראה שמו שמעון והוא כמו שם עון. כי עון הזמה ועון כל ישראל בדבר פעור שם הוא. כי רוב המתים באותה מגפה משבט שמעון. לפי החשבון שחסר ממנו ממנין למנין. וכן רמזה בזאת השנאה שנאת יוסף כאומרו וישנאו אותו. וכן אמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות מי הם שאמרו הם שמעון ולוי. וכן בענין דינה ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אותי ואף על פי שנתחבר עמו לוי. שמעון היה בעל הקורה והוא היה המתחיל והגומר. ולכן קראה שמו שמעון כלומר שם העון תלוי. ומדברי לאה הוציא יעקב מה שאמר שמעון ולוי אחים כלי חמס וכו'. כלומר אף על פי שהם אחים שמעון הוא המפתה ללוי. כי לוי הוא קדוש ה' ושוליו מלאים את ההיכל. ואין נאות לו החרב וכלי זיין. וזהו כלי חמס מכרותיהם כאלו הוא גזול בידם. וזהו בסודם אל תבא נפשי. כלומר בסוד שניהם אל תבא נפשי. אבל בסוד האחד שהוא לוי יבא נפשי. כי אני יודע כי סוד ה' ליריאיו הם הכהנים המשמשים בהיכלו. אחר שהם מורי התורה שנקראת סוד ה' ליריאיו. כמו שאמר יורו משפטיך ליעקב. אבל בסוד שמעון לא יבא נפשי כי שם העון. ולפי שלוי למד משמעון מנעוריו החברה והאחוה. רצה לחלקם ולהפרידם זה מזה. כי החברה מזקת אפילו לצדיקים. כאומרו מלאך רשע יפול ברע. כלומר אף על פי שיהיה מלאך יפול ברע כשיתחבר עם הרשע. וזהו יפול ברע כמו אל הכשדים אתה נופל. וציר אמונים מרפא רוצה לומר מי שהיה ציר אמונים שהוא משה דכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא. נתן רפואה לזה דכתיב לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי. ולכן יעקב רצה לחלקם ולהפרידם זה מזה. וזהו אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. זהו לפי הפשט. אבל לפי האמת שמעון ולוי אחים כי הם בעלי הדין. וכמו ששמעון היה בעל חמה ומדין כן לוי היה קשור במדת הדין. וכל הלוים היו קשורים במדת גבורה. ולכן צוה בהנפתם והעבירו תער על כל בשרם. אבל בכהנים תער לא יעבור על ראשו. ולכן אמר שמעון ולוי אחים. ולהיות זה כן תמצא בתורה בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי שהבדילם מן הכהנים. וכן אמר המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם וגו'. ולכן אמר יעקב אחלקם ביעקב. וכן אמר ארור אפם כי עז שהוא מדת הדין הקשה. ולפי שראה שכללו בברכת יהודה כאומרו שמע ה' קול יהודה. ואמר כי שמע ה' כי שנואה אנכי. ולכן כללו בברכת יהודה. כי זה היה ברכה לשמעון ולחבירו ביהודה. בענין שיירא מלפניו ויניח עסקיו הרעים. וזה שאמרו משל לשור שהיו עסקיו רעים וציירו אריה על אבוסו. וכן עשה משה שכלל לשמעון שהיה שור צייר באבוסו. יהודה שהוא אריה. ולפי שלא בירך משה לשמעון. אמרו שלא היה מלך בשבט שמעון. לפי שהוא שנוי ממנו וזהו מה שאמרה לאה כי שנואה אנכי:

דבר אחר וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' כן עשו ויברך אותם משה מה היא הברכה שברכן אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. רבי מאיר אומר כך ברכן ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו' אמר להם כשם שנתעסקתם במלאכת המשכן ושרתה השכינה במעשה ידיכם כן תזכו ותבנו לפניו בית הבחירה ותשרה שכינה במעשה ידיכם. והם אומרים ויהי נועם ה' אלהינו. בזמן שישראל ברצון לפני המקום מה נאמר בהן את קרבני לחמי כבנים המפרנסים לאביהם. בשעת תוכחות מהו אומר לאשי ריח כל קרבנות שאתה מקריב אינן אלא לאש וכן הוא אומר לא על זבחיך אוכיחך וגו' לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים כי לי כל חיתו יער אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה, וכי יש רעבון לפני ואילו יש רעבון לפני כבש אתה מקריב לי בבקר וכבש בין הערבים וכי יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי מה שאמרתי לך זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך אלא שתהא מודה ותשלם לעליון נדריך. וכתיב ועשו לי מקדש אמר הקדוש ברוך הוא למשה מעלה אני שבטך שבט לוי עשוי ארבעה מעלות מעין הכבוד של מעלה הושיבם בענני כבוד שנאמר לא ימיש עמוד הענן עשה אותם דגלים כדגלי מרום. שבט יהודה במזרח יששכר וזבולון עמו כנגדן במרום טלה שור תאומים עם החמה במזרח משמשים חמש חלקים מתוך שמונה במזרח. דגל ראובן בדרום ושמעון וגד עמו כנגדן במרום סרטן אריה בתולה משמשין עם החמה בדרום חמש חלקים מתוך שמונה ומחניהם חלק אחד במזרח ושנים במערב, נמצא רוב תשמישן בדרום, דגל אפרים במערב מנשה ובנימין עמו כנגדן החמה במערב מאזנים עקרב וקשת. דגל דן בצפון אשר ונפתלי עמו כנגדן משמשין עם החמה בצפון גדי דלי דגים מן העגלה ולדרום. בזמן שהעולם מכוסה בעבים בימות הגשמים קורא אותן צבאות ה' וקרא אותם כוכבים והנכם היום ככוכבי השמים חבב את שמותם משפחת הפרצי משפחת הזרחי עשה אותן מעלות מעלות משוררין לפניו ומשרתים לעבודתו שנאמר לעמוד לפני ה' לשרתו וגו', משה ואהרן ובניו חונין במזרח בין דגל יהודה לאהל מועד. משה לדברות ואהרן לקרבנות. שניים להם בני קהת בדרום. ומה היא עבודתן כל כלי הקדשים אשר באהל מועד והשלחן והמנורה והמזבחות, שלישים להם בני גרשון במערב ועבודתן היריעות והקלעים. רביעית להן בני מררי בצפון ועבודתן הקרשים והעמודים והאדנים, וכדרך חנייתן כך נסיעתן ואהל מועד באמצע כאשר יחנו כן יסעו:

כה תברכו. בלשון הקדש, או אינו אלא בכל לשון, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש, רבי יהודה אומר ינו צריך, הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה. תניא אידך כה תברכו בעמידה, או אינו אלא [אפילו] בישיבה, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך, מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה. רבי (יונתן) [נתן] אומר אינו צריך הרי כבר נאמר לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו, מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה. ומשרת גופא מנלן דכתיב לעמוד לשרת. תניא אידך כה תברכו בנשיאת כפים, או אינו אלא שלא בנשיאת כפים, נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, מה להלן בנשיאת כפים אף כאן בנשיאת כפים, קשיא ליה לרבי (יונתן) [נתן], אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור אף כאן [כ"ג ור"ח ועבדת צבור]. רבי נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר הוא ובניו כל הימים, מקיש בניו לו מה הוא בנזיאת כפים אף בניו בנשיאת כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות, תניא אידך כה תברכו בשם המפורש. או אינו אלא בכנוי, ת"ל ושמו את שמי, ונאמר להלן לשום את שמי שם, מה להלן בית הבחירה אף כאן בית הבחירה]. רבי יאשיה אומר אינו צריך הרי הוא אומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, בכל מקום סלקא דעתך, אלא מקרא זה מסורס, בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך שם אזכיר את שמי, והיכן בבית הבחירה. תניא אידך כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא בני ישראל, גרים [נשים] ועבדים (משוחררים) מנין, ת"ל אמרו להם לכולהו. תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים. או אינו אלא פנים כנגד עורף, תלמוד לומר אמור להם כאדם שאומר לחברו. תניא אידך כה תברכו בקול רם, או אינו אלא בלחש, ת"ל אמור להם כאדם שאומר לחברו. מר אביי נקטינן לשנים קורא כהנים ולאחד אינו קורא כהן, שנאמר אמור להם [לשנים, ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים, ואין ישראל קורא כהנים שנאמר אמור להם] אמירה שלהם תהא. א"ר יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה. אינו והא רבי אמי ורבי אסי סלקי. ר' אמי ור' אסי מעקר הוו עקרי [כרעייהו] ממטי הוא דלא מטו: