Quotation_auto zu Dewarim 11:10
כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃
Denn das Land, in das du hineingehst, um es zu besitzen, ist nicht wie das Land Ägypten, aus dem du herausgekommen bist, wo du deinen Samen gesät und ihn mit deinem Fuß gegossen hast, wie ein Garten aus Kräutern;
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר שלח לך אע"פ שאמר הקב"ה למשה שלח לך לא היה מן הקב"ה שילכו, למה שכבר אמר להם הקב"ה שבחה של ארץ ישראל שנאמר כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, וכה"א כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה וגו', ועד שהם במצרים אמר להם וארד להצילו מיד מצרים וגו', ומהו שלח לך אלא הם בקשו הדברים הללו, שבשעה שהגיעו לתחומים אמר להם משה ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ, באותה שעה נתקרבו ישראל אצל משה שנאמר ותקרבון אלי כלכם, זה שאמר הכתוב וימאנו לשמוע ולא זכרו נפלאותיך, ואמר וארון ברית ה' נוסע לפניהם, אלא אמרו נשלחה אנשים לפנינו שלא האמינו בתורתו, וכן אומר דוד לא האמינו בתורתו. אמר רבי יהושע למה היו דומין למלך שזימן לבנו אשה נאה בת טובים ועשירה, א"ל המלך זמנתי לך אשה בת טובים ועשירה אין כמותה בעולם, א"ל הבן אלך ואראה אותה שלא היה מאמין לאביו, מיד הוקשה הדבר והרע לאביו אמר אביו מה אעשה אם אומר לו איני מראה אותה לך עכשיו הוא אומר כעורה היא לפיכך לא רצה להראותה, לסוף אמר לו ראה אותה ותדע שלא כחשתי לך, ובשביל שלא האמנת לי קונס אני שאין אתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה. וכך הקב"ה אמר לישרלא טובה היא, ולא האמינו אלא אמרו נשלחה אנשים, אמר הקדוש ברוך הוא אם מעכב אני עליהם הם אומרים לפי שאינה טובה לא הראה, אלא יראו אותה ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכה שנאמר אם יראו את הארץ אלא לבניהם אני נותנה, כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים, התחיל משה עומד ותוהה אמר [אי] אפשר לי לעשות דבר עד שאמלך בהקב"ה, הלך ונמלך ואמר ליה כך וכך מבקשין בניך, אמר לו הקב"ה הא אין זה תחלה להם עד שהיו במצרים הלעיגו לי שנאמר זו לעגם בארץ מצרים למודים הן בכך, אני איני צריך שנאמר ידע מה בחשוכא, אלא אם בקשת שלח לך לעצמך שנאמר שלח לך. אמרו ישראל משה רבינו נשלחה אנשים לפנינו, אמר להם למה, אמרו לו שכבר הבטיחנו הקב"ה ואמר לנו שאנו נכנסים לארץ כנען ויורשין כל טוב שנאמר ובתים מלאים כל טוב, והרי שמעו שאנו נכנסים והם עושין בהן בתי מטמוניות אם מטמינים הן את ממונם ואנו נכנסין ולא נמצא כלום נמצא דברו של הקב"ה בטל, אלא ילכו מרגלים לפנינו, ויראו לנו את הארץ אין כתיב כאן אלא ויחפרו לנו ילכו ויעמדו על מה שחפרו בארץ, כיון ששמע כן נלכד בידן שנאמר וייטב בעיני הדבר, זהו שאמר הכתוב וישימו באלהים כסלם. רבי יהודה ורבי נחמיה אחד מהן אומר מהו כסלם מחשבתם שנאמר אשר על הכסלים, ורבותינו אמרו טפשותן שנאמר הכסיל חובק את ידיו, (ואחד היה) [ר"א] אומר בטחונן שנא' אם שמתי זהב כסלי. ולא יהיו כאבותם, ר' יהודה אומר כאדם הראשון שאכל את פרי האילן ונטרד מן הגן שנאמר ויגרש את האדם, ואלו שעברו על כמה מצות אני מאריך רוחי להם. ורבי נחמיה אמר ולא יהיו כאבותם כאברהם, על ידי שאמר לפני במה אדע כי אירשנה לא הארכתי רוחי אלא מי דאמרתי לו ידוע תדע כי גר יהי זרעך, ואלו שעברו על כמה מצות ואני מאריך רוחי עמהם. ורבותינו אמרו ולא יהיו כאבותם דור סורר ומורה, ומי היו אלו שבט אפרים שנאמר בני אפרים נושקי רומי קשת.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
וחברון שבע שנים נבנתה. מאי נבנתה אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם לבנו גדול דכתיב ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה בצוען ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל כחברון משום דקברי בה שכבי, ואין לך מעולה בכל הארצות יותר ממצרם דכתיב כגן ה' כארץ מצרים, ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יותר מצוען דמרבי ביה מלכי דכתיב כי היו בצוען שריו ומלאכיו חנס יגיעו, ואפילו הכי [חברון] מבונה על אחת משבעה בצוען. כתיב כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היה הרי זה הפסוק נאמר לישראל בשעה שיצאו ממצרים שהיו אומרים שמא לא נכנוס לארץ יפה כזאת, אמר להם המקום לא כארץ מצרים היא, מגיד שארץ ישראל משובחת הימנה. [אתה אומר] בשבח ארץ ישראל הכתוב מדבר או בשבח ארץ מצרים הכתוב מדבר, ת"ל וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים, מה היה מקום מלכות של ארץ מצרים צוען, וכן הוא אומר כי היו בצוען שריו. מה היתה פסולת של ארץ ישראל חברון, והלא דברים קל וחומר ומה אם חברון פסולת ארץ ישראל הרי היא משובחת משבחה של ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות, ק"ו לשבחה של ארץ ישראל, ואם תאמר מי שבנה זה לא בנה זה, ת"ל ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, חם (לפי) שבנה זו בנה את זו, אפשר שבנה את הכעור ואחר כך בנה את הנאה, אלא בנה את הנאה ואחר כך בנה את הכעור. משל לאדם שבנה שני טרקלין אחד נאה ואחד כעור, אינו בונה את הכעור ואחר כך הנאה, אלא בונה את הנאה ואחר כך את הכעור, שפסולתו של ראשון בונה בשני, הא לפי שחברון משובחת מצוען ממצרים לפיכך נבנית תחלה. וכן אתה מוצא בדרכי המקום שכל מי שחביב מחברו הוא קדם את חברו. תורה לפי שחביבה מכל נבאת קודם לכל שנאמר ה' קנני ראשית דרכו, ואומר מעולם נסכתי מראש וגו'. בית המקדש לפי שחביב מכל נברא לפני כל כל שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ארץ ישראל שחביבה מכל נבראת קודם לכל שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל. ארץ אלו שאר ארצות, וחוצות אלו מד ברות, תבל זו ארץ ישראל. ר' שמעון בן יוחאי אומר תבל זו ארץ ישראל שנאמר משחקת בתבל ארצו, ולמה נקרא שמה תבל שהיא מתובלת בכל, שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו, אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום שנאמר לא תחסר כל בה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy