Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 11:25

לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ (ס)

Es wird niemand in der Lage sein, sich gegen dich zu stellen. Der HERR, dein Gott, wird die Furcht vor dir und die Furcht vor dir auf das ganze Land legen, auf das du treten wirst, wie er zu dir geredet hat.

צרור המור על התורה

אח"כ אמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת. ולא אמר את המצוה הזאת. אלא את כל המצוה הזאת. לכלול בכאן שתי מצות הנזכרות. והם לאהבה את השם. וליראה אותו. כי באומרו בכל לבבכם ובכל נפשכם. נכלל כאן סוד האהבה התלויה בלב ובנפש. כאומרו ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. ונכלל בכאן גם כן סוד היראה כמו שפירשנו. אבל לפי שעיקר העבודה היא העובד האהבה. לכן אמר לאהבה את ה'. ולדבקה בו אפילו מיראה. כאומרם מתוך שלא לשמה בא לשמה. ולכן בשכר זה והוריש ה' את הגוים האלה מפניכם. ואמר כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה. לחתום הפרשה סופה בתחלתה ותחלתה בסופה כשלהבת קשורה בגחלת. ולפי שבתחלת הפרשה אמר והיה עקב תשמעון. שזה רמז למצות שאדם דש בעקביו. וכן הוא רמז למצות שמקיימים בעפר. כגון ושפך את דמו וכסהו בעפר. וכן לא תחרוש בשור ובחמור וכיוצא בהם. אמר שאם ישמרו אותם. כל המקום אשר ידרכו בו להם יהיה. וכן בשכר אלו המצות הנרמזות בעפר. תרשו את הארץ. וזהו פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה. בשכר דריסת הרגל של המצות שאדם דש בעקביו. וזהו כאשר דבר לכם שאמר והיה עקב תשמעון וגו'. וברך פרי בטנך על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

והיה כי תבאו אל הארץ תלה הכתוב לעבודה הזאת מביאתן לארץ ולהלן כאשר דבר והיכן דבר והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי וגו'. כיוצא בו הוא אשר דבר ה' שבתון והיכן דבר והיה ביום הששי והכינו וגו'. כיוצא בו הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש והיכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל. כיוצא בו פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם וגו' והיכן דבר את אימתי אשלח לפניך. כיוצא בו כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' והיכן דבר כי אוריש גוים מפניך (ושתי) [והרחבתי] את גבולך. כיוצא בו כי ה' אלהיך ברכך וגו' והיכן דבר ברוך תהיה מכל העמים. כיוצא בו וה' האמירך היום והיכן דבר את ה' האמרת היום וגו'. כיוצא בו ולתתך עליון על כל וגו' והיכן דבר ונתנך ה' לראש וגו'. כיוצא בו שמעו שמים והאזיני ארץ והיכן דבר האזינו השמים ואדברה. כיוצא בו ונגלה כבוד ה' וראו וגו' והיכן דבר ראו עתה כי אני אני הוא. כיוצא בו אם תאבו ושמעתם ואם תמאנו ומריתם והיכן דבר והבאתי עליכם חרב וגו'. כיוצא בו בלע המות לנצח וגו' והיכן דבר אני אמית ואחיה וגו'. כיוצא בו אז תתענג על ה' והיכן דבר ירכיבהו על במתי ארץ. כיוצא בו הנה באה ונהיתה נאם ה' והיכן דבר אשכיר חצי מדם. כיוצא בו וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו והיכן דבר ונתתי שלום בארץ וגו'. כיוצא בו ולא יהיה שריד לבית עשו והיכן דבר וירד מיעקב והאביד שריד מעיר. כיוצא בו וה' פקד את שרה כאשר אמר והיכן אמר אבל שרה אשתך יולדת וגו'. כיוצא בו ויעש ה' לשרה כאשר דבר והיכן דבר ביום ההוא כרת ה' את אברם. כיוצא בו ומכרתי את בניכם והיכן דבר ויאמר ארור כנען עבד וגו'. כיוצא בו וה' אמר לכם לא תוסיפון והיכן אמר כי אשר ראיתם את מצרים. כיוצא בו זאב וטלה ירעו כאחד והיכן דבר והשבתי חיה רעה. כיוצא בו מן הגוים אשר אמר ה' וגו' לא תבואו בהם והיכן אמר ולא תתחתן בם. כיוצא בו אז אמר שלמה והיכן אמר כי בענן אראה על הכפרת. כיוצא בו והיו לי אמר ה' והיכן אמר והייתם לי סגולה. כיוצא בו כל הנקרא בשמי וגו'. והיכן דבר וראו כל עמי הארץ וגו'. כיוצא בו וגם מהם אקח לכהנים וגו' והיכן דבר הנסתרות לה' אלהינו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

לא יתיצב איש בפניכם. אין לי אלש איש, אומה או משפחה ואשה בכשפיה מנין, תלמוד לומר לא יתיצב בפניכם מ"מ. א"כ למה נאמר איש אפילו כעוג מלך הבשן. פחדכם ומוראכם והרי אם נפחדים הם יראים הם, אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם הרחוקים, וכן הוא אומר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל. ואם תאמר שלא היו אנשי יריחו גדולים וקשים והלא כבר נאמר וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו, יריחו בכלל היתה ולמה יצאת מלמד ששקולה כגנד כולם. כיוצא בו אתה אומר וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס, פינחס היה בכלל ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולם. כיוצא בו אתה אומר אז ישיר משה ובני ישראל משה היה בכלל ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולם. כיוצא בו אתה אומר וידבר דוד לה' וגו' ביום הציל ה' אותו גו'ו שאול היה בכלל ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולן. כיוצא בו אתה אומר ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל עשהאל בכלל היה ולמה יצא מלמד שהיה שקול כנגד כולן. כיוצא בו אתה אומר והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה בת פרעה בכלל היתה ולמה יצאת מלמד שהיתה מחבבה כנגד כולן, וכלפי חטא שהחטיאה אותו יותר מכולן. יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה, למה נאמר, לפי שנאמר שלש פעמים בשנה יראה וגו' שמא יאמרו ישראל הרי אנו עולין להשתחוות מי משמר לנו את ארצנו, א"ל המקום עלו ושלכם אני שומר, שנאמר לא יחמוד איש את ארצך אם בעיניו אינו חומדה כיצד הוא בא ליטול נכסים ובהמה. וכן אתה מוצא בישראל כשהן עושין רצונו של מקום מה אמר נעמן לאלישע ולו יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה, והרי דברים קל וחומר אם עפר הרי הוא מתירא ליטול מארץ ישראל שלא ברשות, כיצד הוא בא ליטול נכסים ובהמה. כאשר דבר לכם היכן דבר את אימתי אשלח לפניך (כתוב ברמז ש"ס):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers