Quotation_auto zu Dewarim 12:15
רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃
Ungeachtet dessen kannst du Fleisch in allen deinen Toren töten und essen, nach all dem Verlangen deiner Seele nach dem Segen des HERRN, deines Gottes, den Er dir gegeben hat. Die Unreinen und die Reinen können davon essen, wie von der Gazelle und wie vom Hirsch.
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר מר סבר הוי היקש ומר סבר לא הוי היקש. תניא בכור אין נמנין עליו אלא חבורה שכולה כהנים דברי ב"ש וב"ה אומרים אפילו זרים. ור"ע אומר אפילו נכרי. מ"ט דבית שמאי דכתיב ובשרם יהיה לך וגו' מה התם כהנים אין ישראל לא אף הכא נמי כהנים אין ישראל לא, ובית הלל ה"מ תם אבל בעל מום כתיב הטמא והטהור יחדו יאכלנו ומה טמא שאינו אוכל בקדשים קלים אוכל בבכור, זר שאוכל בקדשים קלים אינו דין שאוכל בבכור. איכא למיפרך מה לטמא שהותר מכללו בעבודת צבור, וב"ה אטו בעבודה קאמרינן באכילה קאמר ואכילת זר עדיף. מאי טעמא דרבי עקיבא כצבי וכאיל מה צבי ואיל אפילו נכרי אף בכור נמי אפילו נכרי. ואידך תלתא צבי ואיל כתיבי חד לכדרבי יצחק וחד לכרבי (יהושע) [אושעיא] וחד לכדרבי אלעזר הקפר. ואידך מה צבי ואיל פטורים מן הבכורה אף פסולי המקודשין פטורין מן הבכורה. תנו רבנן בכור אין מאכילו אותו לנדות דברי ב"ש. וב"ה אומרים מאכילין אותו לנדות. מ"ט דב"ש דכתיב ובשרם יהיה לך וגו' מה התם נדות לא אף הכא נדות לא. וב"ה הני מילי תם אבל בעל מום הטמא והטהור יאכלנו. וב"ש ה"מ היכא דאין טומאה יוצאה עליו מגופו אבל היכא דטומאה יוצאה עליו מגופו לא דאשכחן דפליג רחמנא בהו, דתנן הפסח שבא בטומאה לא יאכלו ממנו זבים [ומצורעין] וזבות ונדות ויולדות ואם אכלו פטורין, ובית הילל, התם הוא דגלי רחמנא נפש אבל היכא דטמא סתם כתיב לא שנא. עד כמה הוא נאכל ר' אליעזר אומר לשני ימים ולילה אחד. או אינו אלא ליום ולילה. תלמוד לומר לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה מלמד שנאכל לשני ימים ולילה אחד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy