Quotation_auto zu Dewarim 12:5

ואמר לא תעשון כן לה' אלהיכם וגו'. לפי שאמר שהגוים היו עובדים לאלהיהם במקומות רבים בהרים וגבעות ותחת כל עץ רענן לפי שהיו להם אלוהות רבים. ולפי שידוע שישראל אין להם אלא אל אחד ומזבח אחד ומקדש אחד. לזה אמר לא תעשון כן לה' אלהיכם. כמו שעושין הגוים לאלהיהם. כי אם אל המקום אשר יבחר ה'. הוא מקום אחד ומקדש אחד. כמו שהוא ה' אחד. ואתה גוי אחד בארץ הנבחר. וזהו לשכנו תדרשו והבאתם שמה עולותיכם. ואמר לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום. לרמוז שאפילו מה שעושים עכשיו להקריב בבמות או בנוב או בשילה. לא היה ראוי לעשות כן. אחר שהשם אחד ותורתו אחד. ואם היו עושין כן בהכרח לפי שלא היה ראוי שתשתכח מהם תורת הקרבנות והנדרים והנדבות. ואם אנכי מתיר לכם זה. הוא לפי שלא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. האמתית היא ירושלים. אבל כשתעברו את הירדן וישבתם בטח. והיה המקום הידוע של בית הבחירה שמה תביאו עולותיכם וזבחיכם ונדריכם. ולא במקום אחר. ואז השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום. כי אם במקום אשר יבחר ה'. ואמר להם עוד שאפילו בשר תאוה. וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל תאכלנו הטמא והטהור יחדיו. ובתנאי שלא תאכל הדם. לפי שהיו שטופים בו והיו מקריבים ממנו לשעירים. לכן חזר להזהיר לנו לא תאכלנו. אבל קדשיך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה' ותעשנו על מזבח ה' אלהיך. כי כן ראוי ה' אחד ומזבח אחד. ולפי שזה עיקר התורה. אמר שמור ושמרת את כל אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך. ולפי שכל זה משום חשש ע"ז והיו הדברים אמורים ברמז. בא עכשיו לפרש הדבר ואמר כי יכרית ה' אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם. ואני ירא שתירש ג"כ את אלהיהם. לכן השמר לך פן תנקש אחריהם לדרוש איכה יעבדו הגוים ואעשה כן לא תעשה כן לה' אלהיך. והטעם כי כל תועבות ה' אשר שנא עשו לאלהיהן. כלומר מלבד שהוא ע"ז וה' אלהיך אל קנא. הדבר הזה מתועב מצד עצמו. לפי שהם עושים תועבות גדולות שלא יכילם השכל. והוא לשרוף את בניהם ואת בנותיהם. ולכן כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות ולא אחר. אחר שהוא דבר ראוי והשכל יחייבהו. ולכן לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו. כי כל המוסיף גורע והגורע מוסיף:

כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא. וכן את מוצא בדוד זכור ה' לדוד וגו' אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה', שלא תעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבוא גד (החוזה) [אל דוד] ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי. ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו, כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, יודעין היו שבית המקדש עתיד לבנות בחלק יהודה ובנימין, לפיכך הפרישו דושנה של יריחו מיריחו, מי אכלן כל אותן השנים בני קיני חותן משה אכלוהו כל אותן ד' מאות וארבעים שנה שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים, אבל כשנבנה הבית נסעו והלכו להם דברי רבי שמעון, רבי יהודה אומר אצל יעבץ היו שהלכו ללמוד שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו'. כתוב אחד אומר באחד שבטיך וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם, [הכסף מכל השבטים], בית החבירה משבט אחד. באחד שבטיך זה שילה. מכל שבטיכם זו ירושלים. כתוב אחד אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים, וכתוב אחד אומר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות, כיצד יתקיימו שני הכתובים, שבטים הם י"ב נטל חמשים שקלים מכל שבט ושבט נמצא שש מאות שקלים לכל השבטים. לשום את שמו שם, נאמר כאן (שמו) [לשום] ונאמר להלן ושמו, מה האמור להלן בלשון הקודש אף שמו האמור כאן בלשון הקודש. מה שמו האמור להלן ברכת כהנים אף שמו האמור כאן ברכת כהנים. אין לי אלא במקדש, בגבולין מנין, תלמוד לומר בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אם כן למה נאמר לשום את שמו. במקדש אומר את השם ככתבו ובגבולין בכינויו. תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת. העיד חנניה איש כפר אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה, כל דרישות שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום: