Quotation_auto zu Dewarim 15:12
כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃
Wenn dein Bruder, ein hebräischer Mann oder eine hebräische Frau, an dich verkauft wird, wird er dir sechs Jahre dienen; und im siebten Jahr sollst du ihn von dir befreien lassen.
ילקוט שמעוני על התורה
תניא שנה האמורה בחדשים שנה האמורה בבתי ערי חומה שתי שנים שבשדה אחוזה שש שנים שבעבד עברי ושבבן ושבבת כולן מעת לעת. שנה האמורה בקדשים מנלן אמר קרא כבש בן שנתו שנתו שלו ולא שנת מנין העולם. שתי שנים שבשדה אחוזה אמר קרא שני תבואות ימכר לך פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים. שנה האמורה בבתי ערי חומה מנלן אמר קרא עד תום שנת ממכרו שנת ממכר שלו ולא שנת מנין עולם. שש שנים שבעבד עברי מנלן שנאמר שש שנים יעבוד ובשביעית בשביעית נמי יעבוד. שבבן ובבת למאי הלכתא לערכין ולפרקין דיוצא דופן. עבד עברי עובד את הבן דכתיב שש שנים יעבוד ואינו עובד את האח שנאמר ועבדך שש שנים לך ולא לאח. ומה ראית לרבות הבן ולהוציא את האח. מרבה אני את הבן שכן הוא קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה. אדרבה מרבה אני את האח שכן הוא קם תחת אחיו ליבום, כלום יש יבום אלא במקום שאין בן וכו'. אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את האח דכתיב ואף לאמתך תעשה כן הקישה הכתוב לנרצע מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את האח דכתיב ורצע אדוניו וגו' ועבדו לעולם לו ולא לבן ולא לאח וכו'. ר' שמעון אומר ויצא מעמך הוא ובניו אם הוא נמכר בניו ובנותיו מי נמכרין מכאן שרבו חייב במזונות בניו. כיוצא בדבר אתה אומר ויצאה אשתו עמו אם הוא נמכר אשתו מי נמכרת מכאן שרבו חייב במזונות אשתו. וצריכא דאי אשמועינן בניו ובנותיו משום דלאו בני מעבד ומיכל נינהו אבל אשתו משום דבת מעבד ומיכל היא אימא תעבוד ותיכול. ואי אשמועינן אשתו דלאו דרכה לאהדורי אבל בניו ובנותיו דדרכייהו לאהדורי אימא לא צריכא. אם בגפו יבוא למה נאמר לפי שהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה רשות. או אינו אלא חובה. תלמוד לומר אם בגפו יבוא בגפו יצא דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר אם בגפו יבוא אם בראשי אברים נכנס בראשי אברים יצא. לפי שהוא אומר וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנעניים יוצאים. או לא תצא בשש וביובל כדרך שעבדים יוצאים תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו' מגיד שהיא יוצאה בשש. ביובל מנין תלמוד לומר כי עבדי הם מכל מקום. הא אין עליך לדון כלשון אחרון אלא כלשון ראשון לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנעניים יוצאים. אין לי אלא עבריה עברי מנין תלמוד לומר העברי או העבריה מקיש עברי לעבריה מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים אף עברי לא יצא בראשי אברים. ועוד קל וחומר הוא ומה אם עבריה שיוצאה בסימנין אינה יוצאה בראשי אברים עברי שאינו יוצא בסימנין דין הוא שלא יצא בראשי אברים. לא אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על גנבה לפיכך אינה יוצאה בראשי אברים תאמר בעברי שהוא נמכר על גנבתו לפיכך יצא בראשי אברים תלמוד לומר העברי או העבריה מקיש עברי לעבריה מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים אף עברי אינו יוצא בראשי אברים. אם בעל אשה הוא בבת ישראל הכתוב מדבר. או אינו אלא בכנענית כשהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה הרי כנענית אמור הא מה תלמוד לומר אם בעל אשה הוא בבת ישראל הכתוב מדבר. ויצאה אשתו עמו מגיד שהוא חייב במזונותיה ובמזונות בניו שנאמר ויצא מעמך הוא ובניו עמו מכלל יציאה אתה למד על כניסה. יכול שהוא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם תלמוד לומר אשתו להוציא שומרת יבם שאינה אשתו. עמו להוציא ארוסה שאינה עמו. תנו רבנן אם בגפו יבוא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא. ר' אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי בגופו יצא אמר רבא שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. אמר ליה אביי ההוא מלא תצא כצאת העבדים נפקא אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה דמי עיניה ונפיק קא משמע לן. מאי יחידי יצא (יש) [אין] לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
וכי ימכור איש את בתו לאמה בקטנה הכתוב מדבר. אינו אינו אלא אפילו בגדולה אמרת הואיל ורשאי בהפרת נדריה ורשאי במכירתה מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה אף מכירתה קטנה ולא גדולה. ואימא ממקום שבאתה מה להלן כשהיא נערה אף כאן כשהיא נערה. אמרת הואיל ומוציאין אותה הסימנין (מרשות אביה שהוא רשאי בקידושיה כשהיא נערה) קל וחומר עד שלא נמכרה. וכי ימכור איש האיש מוכר את בתו ולא האשה מוכרת את בתה. שהיה בדין ומה אם הבן שאין אביו רשאי במכירתו הרי הוא מוכר את בתו. הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את בתה תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה. וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו. שהיה בדין ומה אם הבת שאינה נמכרת על הגנבה אביה רשאי למכרה הבן שהוא נמכר על גנבתו אינו דין שיהא אביו רשאי למכרו, תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו. האיש מוכר את עצמו אין האשה מוכרת את עצמה. שהיה בדין ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא מוכר את עצמו בת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתמכור את עצמה. לא אם אמרת בבן שהוא נמכר בגנבתו לפיכך הוא מוכר את עצמו תאמר בבת שאינה נמכרת בגנבתה לפיכך לא תמכור עצמה. ותמכר על גנבתה והדין נותן ומה אם בן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נמכר על גנבתו הבת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתמכר על גנבתה. לא אם אמרת בבן שהוא נרצע לפיכך הוא נמכר על גנבתו תאמר בבת שאינה נרצעת לפיכך לא תמכר על גנבתה. ותרצע והדין נותן ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי זה נרצע. הבת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתרצע. אמרת אם מוציאה הוא מידי מכר החמור קל וחומר מידי רציעה קלה. וכי ימכור איש הא למדנו שהוא רשאי במכירתה. ומנין שהוא רשאי בקדושיה אמרת אם מוציאה הוא מידי קדושיה לאמהות קל וחומר לידי קדושיה ומנין שתהא נקנית בכסף היה רבי ישמעאל אומר אמרת קל וחומר ומה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה הרי היא נקנית בכסף בת ישראל שנקנית בבעילה דין הוא שתקנה בכסף. ומנין אף בשטר תלמוד לומר והלכה והיתה מקיש הויתה להליכתה מה הליכתה בשטר אף הויתה בשטר. רבי עקיבא אומר הרי הוא אומר אם אחרת יקח לו הקיש התחתונה לעליונה מה עליונה בכסף אף התחתונה בכסף. לאמה לאמה אחת הוא מוכרה ואין מוכרה לשתי אמהות. רבי יוסי הגלילי אומר נמצינו למדין שהוא מקדש לקדוש אחר קדוש וקדוש אחר אמהות אבל לא אמהות אחר קדוש. ואין צריך לומר אמהות אחר אמהות. לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר כן או לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאין תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך וגו' מגיד שהיא יוצאה בשש. אין לי אלא עבריה שאין יוצאה בראשי אברים עברי מנין וכו'. ועוד קל וחומר ומה אם עבריה שהיא יוצאה בסימנין וכו'. לא אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על גנבה לפיכך וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy