Quotation_auto zu Dewarim 15:4

רבי שמואל בר נחמן אמר בה תרתין שיטין אפס כי לא יהיה בך אביון כשהוא בא ל

אפס כי לא יהיה בך אביון. אילפא ורבי יוחנן הוו [גרסי באורייתא] דחיקא להו מלתא טו בא, אמרי ניזיל ונעביד עיסקא ונקיים בנפשין אפס כי לא יהיה בך אביון, אזלי ואיתיבו תותי ההיא אשיתא דערעיתא הוו קא כרכי ריפתא, שמעיה רבי יוחנן למלאך דקאמר לחבריה תא נשדייה עלייהו ונקטלינהו שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, א"ל אידך שבקינהו דחד מינייהו קיימא ליה שעתה, א"ל רבי יוחנן לאילפא שמע מר מידי, א"ל לא, אמר מדשמעי אנא ואיהו לא שמע ש"מ אנא הוא דקיימא לי שעתא קמו למיזל, אמר רבי יוחנן איהדר איזל ואיקיים בנפשאי כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, רבי יוחנן הדר ואילפא לא הדר, עד דאתא אילפא מלך רבי יוחנן. כי אתא אילפא אמרו ליה אי יתיב מר וגריס לאו הוה מר מליך, אזל תלא נפשיה באיסקריא דספינתא אמר כל מאן דמשייל לי מילתא בתנא דבי רבי חייא ובתנא דבי רבי הושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין נפילנא מאיסקריא דספינתא וטבענא, אתא ההוא סבא תנא ליה האומר תנו שקל לבני בשבת וראוין לתת להם סלע נותנין להם סלע, ואם אמר להם אל תתנו להם אלא שקל אין נותנין להם אלא שקל, ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהן בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו אין נותנין להם אלא שקל, א"ל הא מני רבי מאיר היא דאמר מצוה לקיים דברי המת. אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת דאמר קרא אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם, אמר רב יהודה אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך. המעביר עצמו למולך פטור, רבי אלעזר ברבי שמעון מחייב דאמר לא ימצא בך, בך בעצמך. ורבנן לא דרשי בך והתנן אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת [ואמרי' מ"ט] ואמר רב יהודה [א"ק אפס כי לא יהיה בך אביון שלו קודמת של כל אדם] התם מאפס. אפס כי לא יהיה בך אביון והלן הוא אומר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אביונם באחרים וכשאין עושין רצונו של מקום אביונים בכם. כי ברך יברכך ה' בארץ מגיד שאין הברכה תלויה אלא בארץ. אשר ה' אלקיך נותן לך לרשתה בשכר שתירש תכבוש, רק אם שמע תשמע בקול ה' אלקיך מכאן אמרו שמע אדם קימעא משמיעין אותו הרבה, שמע אדם דברי תורה משמיעין אותו דברי סופרים. לשמור ולעשות את כל המצות הזאת אשר אנכי מצוך היום שתהא מצוה קלה (חמורה) [חביבה] עליך כמצוה חמורה. כי ה' אלקיך ברכך (כתוב ברמז ר"ז):

פן יהיה דבר עם לבבך בליעל הוי זהיר שלא תמנע רחמים שכל המונע רחמים מקיש לעובדי ע"א ופורק מלכות שמים מעליו שנאמר [בליעל] בלי עול. קרבה שנת השבע שנת השמיטה זהו שאמר רבי יוסי הגלילי [אם] שבע שנים לכל אחד ואחד היאך היא קרבה אמור מעתה שבע שנים לכל העולם קרבה. וקרא עליך אל ה', יכול מצוה לא לקרות, תלמוד לומר וקרא עליך. יכול מצוה לקרות, תלמוד לומר ולא יקרא עליך אל ה', יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא ואם לאו לא יהיה בך חטא, תלמוד לומר והיה בך חטא מ"מ. א"כ למה נאמר וקרא עליך אל ה' ממהר אני ליפרע ע"י קורא יותר ממי שאינו קורא, מנין שאם נתת לו פעם אחת תן אפילו מאה פעמים, תלמוד לומר נתן תתן לו. לו בינך לבינו, מכאן אמרו לשכת חשאין היתה בירושלים וכו' (בשקלים פ"ה). כי בגלל הדבר הזה אם אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ושכר מעשה, אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנין לו שכר אמירה כשכר מעשה. לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו תנו נותנין לו. שכר אמירה שנאמר כי בגלל הדבר הזה, לא אמר ליתן ולא אמר לאחרים תנו אבל [נוח] לו בדברים טובים מנין שנותנין לו שכר על כך, תלמוד לומר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל (מעשה ידך) [מעשיך]. תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים שלא יבוא לידי מדה זו, שאם לא בא הוא בא בנו, ואם לא בא בנו בא בן בנו שנאמר כי בגלל הדבר הזה ותנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם. אמר רב יוסף נקטינן האי צורבא מרבנן [לא מעני, והא קא חזינן דמעני, אהדורי] לא מהדר אפיתחא, א"ל ר' חייא לדביתהו כי אתא עניא אקדים ליה ריפתא כי היכי דליקדמו לבנייכי, אמרה ליה מילט קא לייטית להו אמר לה קרא כתיב כי בגלל הדבר וגו'. ר"ג אומר ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. כי לא יחדל אביון (כתוב בפסוק אפס כי לא יהיה בך אביון) אמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, ופליגא דרבי חייא בר אבא דאמר כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך: