Quotation_auto zu Dewarim 16:8
שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצּ֑וֹת וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ (ס)
Sechs Tage sollst du ungesäuertes Brot essen; und am siebten Tag wird eine feierliche Versammlung für den HERRN, deinen Gott, sein; du sollst darin keine Arbeit tun.
ילקוט שמעוני על התורה
שבעת ימים מצות תאכלו שומע אני כל מצה במשמע. תלמוד לומר לא תאכל עליו חמץ. לא אמרתי אלא דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אלו חמשת המינין החיטין והשעורין והכוסמין ושבולת שועל והשיפון יצאו האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות שאין באין [לידי חמוץ אלא] לידי סרחון. שבעת ימים מצות תאכלו שומע אני אף מעשה קדירה במשמע תלמוד לומר לחם, שבעת ימים מצות תאכלו עם יום טוב הראשון או אינו אלא חוץ מיום טוב הראשון תלמוד לומר עד יום האחד ועשרים ואי עד יום האחד ועשרים מוציא סמוך לעשרים תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות, או אינו אלא לעשות הראשון רשות ושאר הימים חובה תלמוד לומר בראשון בארבעה עשר קבעו הכתוב חובה. כתוב אחד אומר שבעת ימים מצות תאכלו וכתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות השביעי היה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו יצא מה שביעי רשות אף כולן רשות, אי מה שביעי רשות אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר בראשון בארבעה עשר וגו' קבעו הכתוב חובה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
את חג המצות תשמור למד על חולו של מועד שאסור בעשית מלאכה דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר אינו צריך קל וחומר אם ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן אסור בעשית מלאכה, חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שאסור בעשית מלאכה. ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהם ולאחריהם ומותרין בעשית מלאכה. מה לששת ימי בראשית שאין בהן קרבן מוסף. ראש חודש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשית מלאכה. מה לראש חודש שאין קרוי מקרא קדש תאמר בחולו של מועד הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שאסור בעשית מלאכה. תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו. למד על חולו של מועד שאסור בעשית מלאכה דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון אי בשביעי כבר נאמר שבתון אלא בחולו של מועד שאסור בעשית מלאכה. תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי עצור אף ששה עצור. אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה תלמוד לומר השביעי שביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה הא לא מסר הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזה מלאכה מותרת. את חג המצות תשמור היה ר' יהודה בן בתירא אומר כאשר צויתיך כדי שלא תהא מביא אלא בחדש האביב. ולא יראו פני בזבחים. או אינו אלא בעופות ובמנחות. ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראיה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים אף ראיה האמורה לגבוה זבחים. ומה זבחים עולות. או אינו אלא שלמים. ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראיה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראיה האמורה לגבוה בראוי לו. וכן בדין שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ובחמשה עשר יום לחודש הזה חג המצות. יום זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה. והלא דין הוא ומה אם זה שאין טעון סוכה טעון מצה חג הסוכות שטעון סוכה אינו דין שטעון מצה, תלמוד לומר הזה חג המצות זה טעון מצה ואין חג הסוכות טעון מצה. חג המצות לה' שבעת ימים יכול יטעון מצה כל שבעה תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי וגו' שביעי בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה שביעי רשות אף כולו רשות. יכול אף לילה ראשון תלמוד לומר בערב תאכלו מצות קבעו הכתוב חובה, אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר בערב תאכלו מצות, אם כן למה נאמר שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת כל שבעה אדם יוצא ידי חובתו בפסח יצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שיאן נאכלין כל שבעה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy