Quotation_auto zu Dewarim 18:18

ואמר כי יבא הלוי. להורות שאלו המתנות שוות בכל הכהנים בין יהיו בבית המקדש או לאו. ולא יאמרו הכהנים שבירושלם לנו ניתנה הארץ למורשה. אלא חלק כחלק יאכלו העומדים שם והבאים שם מארץ מרחק. ואולי סמך משפט הכהנים למשפטי המלוכה. להורות שהמלך במלכותו נולד ר"ש מהשם יתברך. וצריך להיות נשמע לעצת התורה והסנהדרין. הם שבט לוי מורי התורה כאומרו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. הם החכמים הנקראים סופרים. וכן סמך לכאן כי אתה בא אל הארץ וגו'. שדיבר בכאן שלא ישמע לקוסמים ולמכשפים. אלא לנביאים שיקים להם השם. להורות כי המלך צריך שיהיו לו נביאים וישמע אליהם לכל הדברים הצריכים במלכותו. ובפרט (לעיני) [לענין] המלחמות. ולפי שאולי המלך יטעה כשיצטרך לילך במלחמה לשאול למכשפים ולקוסמים אם ילך למלחמה או יחדל. לזה אמר כי אתה בא אל הארץ לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. שהולכים אחרי המעוננים והמכשפים. אלא תמים תהיה עם ה' אלהיך. ולא תלך אחרי ההבל. ואמר כי הגוים האלה. בנתינת טעם לומר כי הגוים האלה היה ראוי להם לילך אחרי הכשופים. לפי שאין להם מי שיגיד להם העתידות. אבל אתה שיש לך נביאים שלוחי השם. למה תלך אחרי ההבלים. וזהו ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. אלא נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך אליו תשמעון. ולא למכשפים. ובמדרש אמרו נביא מקרבך מאחיך כמוני. שזה רמז על ירמיהו הנביא שהיה דומה למשה בזה. משה הוכיח לישראל באלה הדברים. וירמיהו הוכיח לישראל בדברי ירמיהו. משה התנבא לישראל ארבעים שנה. וירמיהו התנבא ארבעים שנה וזה שאמר כמוני. ואמר אליו תשמעון. לפי דרך זה לפי שישראל היו אומרים שבא ירמיהו ממשפחה בזויה. פנחס וירמיהו ויחזקאל ואוריה. ולכן בא הכתוב ליחסם לשבח. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. וכן ירמיהו ויחזקאל ואוריה שהיו כהנים. דכתיב בירמיהו מן הכהנים וביחזקאל בן בוזי הכהן. וכן אמר את אוריה הכהן. ולכן אמר בכאן נביא מקרבך מאחיך כמוני. כלומר יש לך לחלוק לו כבוד גדול לפי שהוא מקרבך מאחיך כמוני ממש. ולא כמי שבא ממשפחה בזויה. ולכן אליו תשמעון. אחר שאתה שאלת בפיך נביאים. וזהו ככל אשר סביבותי. ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך. זה ירמיהו כמו שאמרנו. וזהו ונתתי דברי בפיו שהתחיל דברי ירמיהו. והיה האיש אשר לא ישמע את דברי אשר ידבר בשמי. כאומרו שהוא ממשפחה בזויה. אנכי אדרוש מעמו. אחר שהוא נביא אמת. אך הנביא אשר יזיד לדבר בשמי. כגון חנניה בן עזור שהיה מתושבי ישראל והיה נביא שקר. ומת הנביא ההוא:

ככל אשר שאלת מעם ה' אלקיך בחורב, בזו זכו שעמדו להם נביאים לא אוסף לשמוע את קול ה' וגו' קרב אתה ושמע וגו' ויאמר ה' אלי היטיבו אשר דברו כוונו לדעתי. נביא אקים להם וגו' (כתוב ברמז ש"א) הא למדנו שבשכר יראה זכו שעמדו להם נביאים. ונתתי דברי בפיו, דברי אני נותן בפיו אבל איני מדבר עמו פנים בפנים. (ד"א ונתתי דברי בפיו) מכאן ואילך הוי יודע היאך רוח הקודש ניתנת בפיו הנביאים. ודבר אליהם שלא להשיב את התורגמן. את כל אשר אצונו אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. והיה האיש אשר לא ישמע (את) [אל] דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו, שלשה מיתתן בידי שמים הכובש נבואתו כיונה בן אמתי, והמוותר על דברי נביא כחבירו של מיכה, ונביא שעובר על דברי עצמו כעידו הנביא. ושלשה מיתתן בבית דין המתנבא מה שלא כצדקיהו כן כנענה, ומה שלא נאמר לו כחנניה בן עזור שהיה שומע דברים מפי ירמיה שהיה מתנבא בבשוק העליון הולך ומתנבא בשוק התחתון, והמתנבא בשם עבודת אלילים ואומר כך אמרה אלילים פלוני אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור אין שומעין לו, מנא הני מילי דאמר קרא אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי זה המתנבא מה שלא שמע, ואת אשר לא צויתיו הא לחבירו צויתיו זה המתנבא מה שלא נאמר, ואשר ידבר בשם אלקים זה המתנבא בשם אלילים, וכתיב ומת הנביא ההוא וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק. הכובש את נבואתו והמוותר על דברי נביא, ונביא שעבר על דברי (תורה) [עצמו] מיתתן בידי שמים דכתיב והיה האיש אשר לא ישמע (את) [אל] דברי קרי ביה לא ישמיע וקרי ביה לא ישמע (וקרי ביה לא ישמיע) וכתיב אנכי אדרוש מעמו בידי שמים. אין דנין את נביא השקר אלא בשבעים סנהדרין. אמר ר' שמעון בן לקיש גמר דבר דבר מהמראתו, וליהדר זקן ממרא וליגמר הזדה הזדה מנביא השקר, דבר דבר גמיר הזדה הזדה לא גמיר: