Quotation_auto zu Dewarim 19:11
וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃
Aber wenn jemand seinen Nächsten hasst und auf ihn lauert und sich gegen ihn erhebt und ihn tödlich schlägt, dass er stirbt; und er floh in eine dieser Städte;
ילקוט שמעוני על התורה
וכי ינצו אנשים למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר וכי יזיד וגו' לא שמענו אלא על המתכוין להכות את שונאו והכהו שהוא במיתה אבל המתכוין להכות את שונאו והכה את אוהבו לא שמענו תלמוד לומר וכי ינצו אנשים ואם אסון יהיה וגו' בא הכתוב ללמדך המתכוין להכות את שונאו והכה את אוהבו שהוא במיתה לכך נאמרה פרשה זו. רבי אומר אף המתכוין להכות והכה דין הוא שהוא פטור אבל בא הכתוב ללמדך שחבלת אשה לבעלה ודמי ולדות לבעל וכל המתחייב במיתה פטור מן התשלומין. רבי יצחק אומר אף המתכוין להכות והכה פטור עד שיאמר לאיש פלוני אני מכה תלמוד לומר וארב לו וקם עליו וגו'. ומה תלמוד לומר וכי ינצו אנשים לפי שהוא אומר ואיש כי יכה כל נפש אדם שומע אני אף בן שמונה במשמע תלמוד לומר וכי ינצו אנשים מגיד שאינו חייב עד שיכה בן קיימא. וכי ינצו אנשים אין לי אלא אנשים נשים מנין היה רבי ישמעאל אומר כו' רבי יאשיה אומר כו' רבי יונתן אומר כו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
או בכלי עץ למה נאמר. לפי שהוא אומר וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט שומע אני בין בדבר שיש בו כדי להמיתו ובין בדבר שאין בו כדי להמיתו, ת"ל או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית. על מקום שהוא כדי להמית מנין, ת"ל וכי יהיה איש שונא וגו' מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית ועל מקום שהוא כדי להמית. אין לי אלא שהרגו בעץ שהוא חייב, השליך עליו קורות וכלונסאות מנין, ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ. אין לי אלא שהכהו באבן מנין אתה אומר שהכהו בגוש מלח או בפלח של דבלה או הפיל עליו סל מלא עפר או סל מלא צרורות, תלמוד לומר ואם באבן יד וגו' או בכלי עץ. מנין אתה מרבה שהכהו בראש הקורה או בראש התורן של ספינה, תלמוד לומר או בכלי עץ יד. מנין אתה מרבה הדוחף חברו לתוך המים או לתוך האור או שהסית בו את הנחש [ת"ל בידו מ"מ]. לפי שנאמר יד העדים הרי מי שברח לבבל יכול ילכו לשם, אמרת גואל הדם הוא ימית וגו'. מנין אפילו אמר אינו יכול להקבילו, ת"ל בפגעו בו וגו'. גואל הדם הוא ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם, ומנין שאם אין לו גואל הדם שבית דין מעמידין גואל הדם, תלמוד לומר בפגעו בו מ"מ. גואל הדם למה נאמר, לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל הכהו ואם באבן יד [או בכלי עץ יד] אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, ב
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ונס אל אחת הערים. עבד שגלה לעיר מקלט אם אמר לו רבו צא מעשה ידיך למזונותיך אין רבו חייב לזונו ולא עוד אלא שמעשה ידיו לרבו להעדפה, פשיטא מהו דתימא כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כי אית ליה נמי לא לישקול קמ"ל. ומאי שנא לעיר מקלט סלקא דעתך אמינא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה חיותא טפי קמשמע לן. אשה שגלתה לעיר מקלט בעלה חייב במזונותיה אע"ג דאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך בדלא ספקה ואי מספקת ואמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך רשאי. מספקת מאי למימרא, מהו דתימא כל כבודה בת מלך פנימה קמשמע לן. ערים הללו אין עושין אותן לא טירים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום מים ואם אין שם מים מביאין להם ומים, ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים, ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין, נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן, נתמעטו דיוריהן מביאין להן כהנים לוים וישראלים, ואין מוכרין להן כלי זיין וכלי מצודה דברי רבי נחמיה, וחכמים מתירין, ושוין שאין פורשין לתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים כדי תהא רגל של גואל הדם מצויה שם, אמר ר' יצחק מאי קרא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא. תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר ונס אל אחת הערים האלה וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא, אמר ר' זירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy