Quotation_auto zu Dewarim 2:25
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃
An diesem Tag werde ich beginnen, die Angst vor dir und die Angst vor dir auf die Völker zu legen, die unter dem ganzen Himmel sind und die, wenn sie den Bericht von dir hören, zittern und wegen dir in Angst sein werden.'
צרור המור על התורה
ואתחנן. לפי שאמר למעלה ואת יהושע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הרואות וגו'. סמך לכאן ואתחנן אל ה' בעת ההיא. להורות לנו מה שאמרו חכמים ז"ל אפי' חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכן בכאן אע"פ שמשה ע"ה היה יודע הגזירה שנגזרה עליו שלא יכנס לארץ. והוא עצמו הודה בדבר וצוה ליהושע ואמר לו עיניך הרואות מה שעשה השם לשני המלכים האלה כן יעשה השם לכל הממלכות אשר אתה עובר. שנראה מכאן שכבר נתיאש משה מעבור את הארץ. עם כל זה לא מנע עצמו מן הרחמים. וחזר להתחנן אל השם בעת ההיא שהיא עת צוואת יהושע אחר נצחון סיחון ועוג. והטעם לזה לפי שהשם אמר לו במלחמת סיחון ועוג היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים. ורגזו וחלו מפניך. שרמז בזה במלת אחל. שיראהו השם סוף כל הדברים וכל מלחמות כנען. לפי שאין התחלה בלא סוף. וכן באומרו ורגזו וחלו מפניך. רמז על מה שאמרו בסוף השירה שמעו עמים ירגזון אז נבהלו אלופי אדום נמוגו כל יושבי כנען תפול עליהם וגו'. וזה שאמר כאן אחל תת פחדך. וכן אמר ורגזו וחלו כנגד שמעו עמים ירגזון. וכן חזר לומר ראה החלותי תת לפניך לרמוז שסיחון ועוג יהיו התחלה. ומלכי כנען יהיו סוף המלחמה. באופן שכל זה נתן רעדה למשה לחזור ולהתפלל לפני השם. ולומר ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך את גדלך במה שאמרת ראה החלותי. וכן באומרו אחל תת פחדך ויראתך. אם יועיל יועיל ואם לא יועיל למעט יקחו הוראה הדורות הבאים אחריו להתפלל בעת צרתם ואפי' במקום גזירה. וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. לאחרים וללמדם שיעשו כמוהו. וכמו שאמרו על פסוק וידר יעקב נדר לאמר וללמד לנודרים שיעשו כן בעת צרתם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
אחל תת פחדך ויראתך. תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון. יהושע קרא. נקדימון בן גוריון גמרא. משה מנלן, אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם אחל גדלך. רבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב התם ביום תת ה' את האמורי. רבי שמואל בר נחמן אמר מסיפיה דקרא אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך, אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה למשה. מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו, אי תימא שעת הוא דלא הוו נפישן כולי האי, ואי תימא אבני ברד דלא הוו דכתיב ויהי בנוסם מפני בני ישראל וגו' וה' השליך עליהם אבנים גדולות וגו'. תנו רבנן פעם אחת עלו ישראל לרגל ולא היה להם מים לשתות, הלך נקדימון בן גוריון ולוה שתים עשרה מעינות מים מהגמון אחד לעולי רגלים ואמר ליה אם יגיע זמן ולא ירדו גשמים אני נותן לך שתים עשרה עינות מים או שתים עשרה ככרי כסף, קצץ לו מעות וקבע לו זמן, הגיע זמן ולא ירדו גשמים, בשחרית שלח לו שגר לי מים או דמי מים שיש לי בידך, שלח לו עדיין כל היום שלי הוא, במנחה שלח לו שגר לי מים או דמי מים שיש לי בידך, שלח לו עדיין יש לי שהות ביום, לגלג עליו אותו הגמון אמר כל השנה כולה לא ירדו גשמים ועכשיו ירדו גשמים, נכנס אותו הגמון כשהוא שמח לבית המרחץ ונקדימון בן גוריון כשהא עצב לבית המקדש, נתעטף ועמד בתפלה ועמד בתפלה ואמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי כדי שיהו מים לעולי רגלים, מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים עד שמלאו י"ב מעינות מים שלו והיתירו, שלח לו שגר לי דמי מים שיש לי בידך, א"ל עדיין יש לי פתחון פה עליך כי כבר שקעה חמה ומים ירדו ברשותי, חזר ונתעטף ועמד בתפלה מר לפניו רבש"ע הודע שיש לך אוהבים בעולמך, מיד נשבה רוח וזרחה החמה ויצאו ופגעו זה בזה, א"ל יודע אני שלא דטריח הקב"ה את עולמו אלא בשבילך, אלו לא נקדה חמה היה לי פתחון פה עליך. תנא לא נקדימון שמו אלא בוני שמו, ולמה נקרא שמו נקדימון, שנקדה חמה בעבורו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy