Quotation_auto zu Dewarim 22:4
לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ (ס)
Du sollst deinen Bruder nicht sehen's Esel oder sein Ochse fielen übrigens hin und versteckten sich vor ihnen; du sollst ihm sicher helfen, sie wieder hochzuheben.
ילקוט שמעוני על התורה
כי תראה שומע אני אפילו רחוק תלמוד לומר כי תפגע וגו'. רובץ ולא רבצן. תחת משאו ולא שהיה משאו בצדו. וחדלת מעזוב לו פעמים שאתה חדל פעמים שאתה עוזב. חמור של ישראל ומשאוי של כותי עזוב תעזוב. חמור של כותי ומשאוי של ישראל וחדלת. היה בין הקברות לא יטמא לו. אמר ליה אביו יטמא יכול יטמא מפני שמצות עשה קודמת למצות לא תעשה לכך נאמר וחדלת מעזוב לו פעמים שאתה חדל פעמים שאי אתה חדל. אמר ליה אביו אל תפרק עמו אל תטעון עמו אל תחזיר לו אבדתו הרי זה לא ישמע לו מפני שהוא ואביו חייבין במצות. עזוב תעזוב עמו למה נאמר לפי שהוא אומר הקם תקים עמו אין לי אלא טעינה. פריקה מנין תלמוד לומר עזוב תעזוב עמו. ר' יאשיה אומר אחד זה ואחד זה בפריקה הכתוב מדבר. אין לי אלא פריקה, טעינה מנין ודין הוא ומה פריקה שהוא יכול לפרוק בפני עצמו הרי אתה מוזהר עליה טעינה שאינו יכול לטעון בפני עצמו אינו דין שתהא מוזהר עליה לכך דבר הכתוב בקל ללמד ממנו את החמור. ר' יהודה בן בתירה אומר עזוב תעזוב עמו זו פריקה. הקם תקים עמו זו טעינה. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר כשם שהפריקה מן התורה כך טעינה מן התורה. עזוב תעזוב עמו למה נאמר לפי שהוא אומר הקם תקים עמו אין לי אלא טעינה ופריקה בהמה עצמה מנין תלמוד לומר הקם תקים עמו. הקם תקים עמו בזמן שאתה שוה לו. הלך וישב לו ואמר ליה הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו. אם היה זקן או חולה חייב. ר' יוסי הגלילי אומר אם היה עליו יתר על משאו אין זקוק לו שנאמר תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו. בהמת כותי ומשאוי ישראל וחדלת. בהמת ישראל ומשאוי כותי עזוב, והא מני רבי יוסי הגלילי דאמר צער בעלי חיים לאו דאורייתא. ואף אם תרצה לומר צער בעלי חיים דאורייתא אפילו הכי לכוף את יצרו עדיף. (עיין בגמרא בענין אוהב ושונא):
Ask RabbiBookmarkShareCopy