Quotation_auto zu Dewarim 22:9
לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ (ס)
Du sollst deinen Weinberg nicht mit zwei Arten von Samen säen; Damit die Fülle des Samens, den du gesät hast, nicht zusammen mit der Vergrößerung des Weinbergs verfällt.
ילקוט שמעוני על התורה
באחד בתשרי ראש השנה לנטיעה מנא לן, דכתיב שלש שנים יהיהלכם ערלים לא יאכל וכתיב ובשנה הרביעית וגמר שנה שנה מתשרי דכתיב מראשית השנה אחרית שנה, וניגמור שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה, דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים. המקדש בערלה אינה מקודשת שנאמר ערלים לא יאכל. אין לי אלא באכילה וכו' כדלעיל. מנין ששלים יום לפני ראש השנה הרי הם כשנה תלמוד לומר ובשנה הרבעית יהיה כל פריו קדש להביא את הפרט ואת העוללות דברי בית הלל, שבית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עולולות ועניים פודים לעצמן, ובית הלל אומרים כולו לגת, קדש מה קדש. האמור להלן טעון חומש ובעור אף קודש האמור כאן טעון חומש ובעור (כתוב ברמז תש"ג). הלולים שטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם, מכאן אמר רבי עקיבא לא יטעום אדם כלום עד שיברך. מנין ששלשים יום לפני ראש השנה הרי הם כשנה, תלמוד לומר ובשנ ההחמישית תאכלו את פריו, להוסיף לכם תבואתו. ר"י הגלילי אומר הריני מוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלים אף פירות רביעית לבעלים. רבי עקיבא אומר לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שלא יאמר אדם הרי ארבע שנים מצטער אני בו חנם לכך נאמר להוסיף לכם תבואתו, תבואתו מלמד שאין נפדה אלא תבואה, מכאן אמרו אין פודין את הרביעי עד שיבוא לעונת המעשרות. רבי אומר נאמר כאן ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו וכתיב התם ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
לא תזרע כרמך כלאים, מה אני צריך והלא כבר נאמר שדך לא תזרע כלאים, מלמד שכל המקיים כלאים בכרם עובר בשני לאוין. אין לי אלא כרם שלם, מנין אפילו כרם יחידי ועושה פירות, תלמוד לומר כרם מ"מ. ומנין לכלאי הכרם שאסור בהנאה, נאמר כאן קדש ונאמר להלן קדש מה להלן איסור הנאה אף כאן איסור הנאה. פן תקדש המלאה הזרע מאימתי המלאה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן, זרע פרט לזרע היוצא מבית הזבלים או עם המים, הזורע והרוח מסערתו, יכול שאני (מרבה) [מוציא] הזורע והרוח מסייעתו, תלמוד לומר אשר תזרע. המקיים קוצים בכרם רבי אליעזר אומר קדש שנאמר אשר תזרע, וחכ"א זרע פרט למקיים קוצים בכם. ותבואת הכרם מאימתי התבואה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן, אין לי אלא כרם שהוא עושה פירות שאין עושה פירות מנין, תלמוד לומר כרם מ"מ. אין לי אלא כרם שלך כרם של אחרים מנין, תלמוד לומר לא תזרע כרמך מ"מ. המתיח זמורה של גפן על גבי זרעים אפילו אמה על אמה הגפן אסורה היא ופירותיה (יכול לא יחריש על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, תלמוד לומר יחדו, אבל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו מותר).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר לא תזרע [כרמך] כלאים לחייב משום כרם ומשום שדה. (ד"א) פן תקדש המלאה פן תאסר המלאה כדברי ר' יהודה. אשר תזרע אין לי אלא שזרע הוא זרע חברו ורצה לקיימו מנין, תלמוד לומר תזרע מ"מ. המקדש בכלאי הכם אינה מקודשת שנאמר פן תקדש פן תאסר. כלאי הכרם עיקרן נאסרין הואיל והיתה להן שעת הכושר קודם השרשה, מתיב רב שמעיה המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף אסור, הוסיף אין לא הוסיף לא, אמר רבא תרי קראי כתיבי כתיב המלאה וכתיב הזרע, הא כיצד זרוע מעיקרא בהשרשה, זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy