Quotation_auto zu Dewarim 23:10

הרבה ארבה עצבונך והרונך כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי רבי חנינא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' כו' כדלעיל. לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג או לט' הן ועיבוריהן. חייא בר אדא הוה יתיב קמי רב מסבר ליה ולא סבר אמר ליה למה לית את סבר אמר ליה דהא חמרתי בעי למילד ואני מתיירא שלא תצטנן ותמות אמר ליה ומה איכפת לך פעמים שהיא פוחתת פעמים שהיא מוספת אין פוחתת מימות הלבנה ואין מוספת על ימות חמה אמר ליה והכתיב הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה א"ל להלן בדקה וכאן בגסה א"ל והלא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקרות של בית רבי ויש מהן שילדו עכשיו ויש מהן שילדו אחר זמן א"ל להלן בטהורה וכאן בטמאה. עצבונך זה צער העיבור. והרונך זה צער העדוי. בעצב זה צער הנפלים. תלדי זה צער הלידה. בנים זה צער גידול בנים. אמר ר' אלעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. אמר ר' יוחנן קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה דאלו ביולדה כתיב בעצב תלדי בנים ואלו במזונות כתיב בעצבון תאכלנה. אמר ר' לוי קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה דאלו בגאולה כתיב. המלאך הגואל אותי מלאך בעלמא ואלו במזונות כתיב האלקים הרועה אותי. על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. ר' פנחס ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו בסדר האורים אין כתיב כאן אלא במשפט האורים אלא מלמד בשעה שישראל יוצאין למלחמה בית דין של מעלה יושבין עליהן בדין אם לנצח אם להנצח. אמר ר' חייא בר אבא כתיב כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע הא אם אינו יוצא אינו צריך שמירה (כה) מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה ר"ש בר ביסנא בשם ר' לא כתיב יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה הא יום אחר לא אלא מכאן שאין השטן כו'. אמר ר' אחא בר יעקב וקרהו אסון בדרך הא בבית לא אלא מכאן וכו'. אמר איבו בר נגרי בהשפטו יצא צדיק אין כתיב כאן (כו) אלא יצא רשע מכאן וכו'. רב אמר היושב בבית רעוע עושה מלאך המות (כז) דניסטס שלו שנאמר ישיא מות עלימו כמה דאת אמר כי תשה ברעך משאת מאומה. אמר ר' אבא בר כהנא נסר שהוא מתוח מגג לגג רחבה כמה אסור להלך עליו למה שאין השטן וכו'. אמר ר' לוי בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג המהלך בדרך (כח) בעצמו והישן בבית אפל בעצמו והמפרש בים הגדול. שנו רבותינו על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא אמר הקב"ה רביעית דם נתתי בכם על עסקי דם הזהרתי אתכם. ראשית קראתי אתכם על עסקי ראשית הזהרתי אתכם. נשמה שנתתי בכם קרויה נר על עסקי נר הזהרתי אתכם אם אתם מקיימין מוטב ואם לאו אני נוטל נשמתכם. ומאי שנא בשעת לידתן אמר רבא נפל תורא חדד לסכינא. אביי אמר תפיס תירוס אמתא בחד מחטרא ליהוי. רב חסדא אמר שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל. מר עוקבא אמר רעיא חגירא ועיזי רהיטי אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא. רב פפא אמר אבב חנואתא נפישי אחי ונפישי מרחמי אבב בזיוני לא אחי ולא מרחמי. וגברי היכא מיבדקי אמר ריש לקיש בשעה שעוברין על הגשר רבא לא עבר במברא דאית ביה כותי אמר דלמא מיפקיד עליה דינא ואטפל בהדיה. שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי אמר שטנא בתרי אומי לא שליט ר' ינאי בדק ועבר דאמר ר' ינאי לעולם על יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:

כי תפגע יכול אפילו פגיעה ממש תלמוד לומר כי תראה. יכול אפילו מרחוק תלמוד לומר כי תפגע. הא כיצד ראיה שיש בה פגיעה ושערו חכמים אחד משבעה ומחצה במיל זהו ריס ומדדה עמו עד פרסה ונוטל שכר נמצינו למדין שהוא עובר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה. שור איבך רבי יאשיה אומר איבך זה כותי וכן מצינו שהכותים (קוראים) [קרויים] לישראל אויבים בכל מקום שנאמר כי תצא למלחמה על איביך כי תצא מחנה על איביך ר' אליעזר אומר בגר שחזר לסורו הכתוב מדבר. ר' יצחק אומר בישראל מומר הכתוב מדבר. רבי נתן אומר בישראל עצמו ומה תלמוד לומר איבך אלא שאם הכה את בנו או שעשה עמו מריבה ונמצא אויבו לפי שעה. שור אויבך או חמורו לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. תועה אין תועה בכל מקום אלא חוץ לתחום ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר וימצאהו איש והנה תועה בשדה. תשיבם לו למה נאמר לפי שהוא אומר ואם לא קרוב אחיך אליך אין לי אלא בזמן שהוא קרוב ורחוק אם אינו מכירו מנין תלמוד לומר ולא ידעתו ואספתו מציאה שדרכו להאסף להוציא את השבורה. והיה עמך ברשותך. עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש אחיך.

לא תלך רכיל בעמיך אזהרה למוציא שם רע מנא לן, אמר ר' אלעזר לאתלך רכיל. רבי נתן אמר מונשמרת מכל דבר רע. ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר מונשמרת ההוא מיבעי ליה לכדרבי פנחס ונשמרת ומכל דבר רע מכאן שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה. ורבי נתן מאי טעמא לא אמר כרבי אליעזר, ההיא אזהרה לבית דין שלא יהא רך לזה וקשה לזה. תנו רבנן מנין לכשיצא שלא יאמר אני מזכה וחכברי מחייבין אבל מה אעשה שחברי רבו עלי, תלמוד לומר לא תך רכיל בעמיך. ואומר הולך רכיל מגלה סוד. ההוא תלמידא דאפיק מילתא דאיתמר בבי מדרש אבתר עשרין ותרתין שנין ואפקיה רב אמי מבי מדרשא אמר דין גלי רזיא. מיכתב היכי כתבינן רבי יוחנן אמר זכאי משום לא תלך רכיל. ריש לקיש אמר פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב משום דמחזי כשיקרא. רבי אליעזר אית ליה דמר ואית ליה דמר הילכך כתבינן מדבריהם נזדכה פלוני. לא תלך רכיל שלא תהא רך דברים לזה וקשה לזה.