Quotation_auto zu Dewarim 23:25
כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ (ס)
Wenn du in deinen Nächsten kommst's Weinberg, dann darfst du Trauben essen, bis du genug zu deinem eigenen Vergnügen hast; aber du sollst nichts in dein Gefäß geben.
ילקוט שמעוני על התורה
כי תבא בכרם רעך. אלו אוכלים מן התורה העושה במחובר בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמרה מלאכתו ובדבר שגידולו מן הארץ. מה"מ (דתנו רבנן) [דכתיב] כי תבא בכרם וגו', אשכחן כרם, כל מילי מנ"ל, ככרם מה כרם מיוחד דבר שגידולו מן הארץ ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל וכו', מה לכרם שחייב בעוללות, אתיא מקמה דכתיב כי תבא בקמת רע, מה לקמה שכן חייבת בחלה, ודילמא כל קמה, לא ס"ד דכתיב מהחל חרמש בקמה מה קמה דהתם דמחייבוא בחלה וכו' אף הכא כרם יוכיח וכו' וחזר הדין וכו' הצד השוה שבהם דבר שגידולו מן הארץ אף וכו', מה להצד השוה שבהם שכן יש בהם צד מזבח ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח, אמר קרא חרמש לרבות כל בעלי חרמש, האי מיבעי ליה בשעת חרמש אכול שלא בשעת חרמש לא תאכל, אמר קרא קמה לרבות כל בעלי קמה, והא קאמרת הך קמה דמיחייב בחלה, הני מילי מקמי דליתי מחרמש השתא דאתי מחרמש גלי לן אקמה דכל קמה אמר רחמנא. והשתא דנפקא ליה מחרמש ומקמה כי תבא בכרם רעך למה לי, להלכותיו דתניא כי תבא בכרם רעך נאמר כאן כי תבא ונאמר להלן בפועל לא תבא עליו השמש מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל הכתוב מדבר. רעך ולא כותי, בשלמא למאן דאמר גזל כותי אסור היינו דאיצטריך קרא למעוטי, אלא למאן דאמר גזל כותי מותר השתא גזל כותי מותר פועל מיבעיא, אלא רעך ולא של הקדש. ואכת ולא מוצץ, ענבים ולא ענבים ו
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ארבעים יכנו ולא על הקרקע. יכנו ולא על כסותו. יכנו אין מלקין שנים כאחד. לא יוסיף אם היה מוסיף עובר על לא תעשה, אין לי אלא בזמן שמוסיפין על מנין על כל אומד ואומד שאמדוהו ב"ד מנין, תלמוד לומר (לא) [פן] יוסיף מ"מ. מכה רבה אין לי אלא מכה רבה, מכה מועטת מנין, תלמוד לומר על אלה, א"כ למה נאמר מכה רבה מלמד שאין הראשונה מכה רבה. רבי [יהודה] אומר הרי הוא אומר ה' מי יגור באהלך, הולך תמים ופועל צדק, לא רגל על לשונו, נבזה בעיניו נמאס, כספו לא נתן בנשך, ובמקום אחר הוא אומר ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה ובסוף הענין הוא אומר חיה יחיה, וכי מה עשה זה, אלא כל היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. לא תחסום (כתוב לעיל בפסוק כי תבא בכרם רעך). תנו רבנן דיש מה דיש מיוחד שגידולי קרקע ופועל אוכל בו אף כל וכו', יצא החולב והמגבן והמחבץ הואיל ואין גידולי קרקע אין פועל אוכל בו אף כל וכו' יצא המנכש בבצלים ובשומים הואיל ואין גמר מלאכה אין פועל אוכל בהן. האי מואל כליך לא תתן נפקא, לא צריכא אע"ג דקא משלף קטיני מביני אלימי. תניא אידך דיש מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו אף כל וכו', יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות אין פועל אוכל בו, והתניא הבודל בתמרים פועל אוכל בו, כי תניא ההיא בתוחלני. היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו (כתוב לעיל). והפועלים לא יאכלו מגרוגרות הקדש וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש, מ"ט א"ק לא תחסום שור בדישו דישו שלך ולא דישו של הקדש. מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה שנאמר לא תחסום, וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy