Quotation_auto zu Dewarim 25:6
וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
Und es wird sein, dass der Erstgeborene, den sie trägt, im Namen seines toten Bruders Erfolg haben wird, dass sein Name nicht aus Israel ausgelöscht wird.
ילקוט שמעוני על התורה
והיה הבכור אשר תלד (אמר רב יהודה) אמר רב אסי צרת אילונית אסורה דכתיב והיה הבכור אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת. והיה הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם. אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת. יקום על שם אחיו לנחלה, או אינו אלא שמו יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן, נאמר כאן על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף כאן נחלה. ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי כו'. אלא בכור דקרייה רחמנא לגריעותא מה בכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק אף האי נמי אינו נוטל בראוי כבמוחזק (כתוב ברמז תתקכ"ט). הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו, מאי טעמא יקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם. רבי יהודה אומר אם יש שם אב נכסים של אב, מאי טעמא אמר קרא והיה הבכור אשר תלד [כבכור] מה בכור אין לו בחיי האב אף יבם נמי אין לו בחיי האב. פשיטא חלק בכור וחלק פשוט יהבינן ליה אחד מצרא. יבם מאי, אמר אביי היא היא [מ"ט בכור קרייה רחמנא], רבא אמר אמר קרא והיה הבכור אשר תלד הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור. אין היבם נוטל בראוי כבמוחזק מאי טעמא בכור קרייה רחמנא (כתוב לעיל בפסוק ולו משפט הבכורה) ואם לא יחפוץ. אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וכו' חולצת ולא מתייבמת. קא פסיק ותני לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין [בשלמא מן הנשואין עשה] ולא תעשה הוא ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה, אלא מן האירוסין לא תעשה [גרידא] היא יבוא עשה וידחה לא תעשה, אמר רב גידל אמר רב אמר קרא ועלתה יבמתו השערה שאין תלמוד לומר יבמתו מה תלמוד לומר יבמתו, יש לך יבמה אחרת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ואיזו זו חייבי לאוין, ואימא חייבי כריתות, אמר קרא אם לא יחפוץ האיש האם אם חפץ מייבם. כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה. אי הכי חייבי לאוין נמי, הא רבי רחמנא יבמתו, ומה ראית, מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין חייבי כריתות לא תפסי בהו קידושין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy