Quotation_auto zu Dewarim 28:13

ולכן תמצא כי פרשת שמע ישראל נאמרה בלשון יחיד ואהבת את ה' אלהיך וגו'. אשר אנכי מצוך היום ושננתם לבניך וגו' וכן כל הפרשה. לפי שהיא סוד האהבה. והאהבה היא סוד הייחוד. כי אהב"ה עולה במספר כמו אח"ד למספר י"ג. בסוד י"ג מדות בסוד אחדות. לרמוז שהאוהב את השם אין חלוק בלבו. ואע"פ שיהיו אוהבים את השם אלף אלפי רבבות הם כולם חשובים כאיש אחד. ולכן פרשת הייחוד נאמרה בלשון יחיד. אבל פרשה זו שהיא סוד היראה נאמרה בלשון רבים. אם שמוע תשמעו וקשרתם אותם ולמדתם אותם. לפי שכיון שעובדים מיראה אין העבודה שלימה. והרי לבו חלוק על המקום כאלו הם רבים. ועכ"ז היא אחת ממצות התורה ליראה את השם הנכבד. ואע"פ שתהיה מצד יראת עונש בתחלה. לסוף יבא לידי אהבה. אחר שהיא העבודה השלימה. ואלו המצות תלויות בתפלה. כמו שכתב הקדוש רשב"י ז"ל כי בתפלה תלויות שש מצות. והמכוין בכל יום בהם הוא כאלו קיים ת"ר מצות בכל יום. הראשון ליראה את השם הנכבד. וזהו בזכירת הקרבנות ובשירי דוד שהם סוד היראה. והשני לברך את השם ביוצר אור יוצר המאורות. והשלישי לאהבה את השם בברכת אהבת עולם אהבתנו וכן בפסוק ואהבת את ה'. והרביעי לייחד את השם בפסוק שמע ישראל. והחמישי למסור נפשו על קדושת השם בפסוק ואהבת. כאומרו ובכל נפשך ואפילו הוא נוטל את נפשך. ובנפילת אפים כשאומר אליך ה' נפשי אשא. שאז צריך למסור נפשו על קדושת השם בכוונה כאומרו כי עליך הורגנו כל היום. והששי לברך הכהן את העם בברכת כהנים. ואלו הן ששה מצות תלויות בתפלה שקולות כנגד שש [מאות] מצות. והשנים מהם תלויות בפרשה שמע ישראל שהיא לאהבה את השם. בפרשה והיה אם שמוע תשמעו ליראה את השם:

ואמר והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה. לרמוז שבכל יום ויום יוסיף על שגעונו ועל חסרון דעתו. מדברים שיראה. ואולי סמך לכאן יככה ה' בשחין רע. לפי שמצד המהומה והשגעון אדם חוטט בצפורניו בחכוך גדול על ברכיו ועל שוקיו. עד שמוציא דם ועושה חבורות ונהפך לשחין רע. וזה רמז באומרו מכף רגלך ועד קדקדך שהוא מקום המוח. יולך ה' אותך ואת מלכך וגו'. הוא ג"כ בכלל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. כשיראו כי שם ה' נקרא עליך שהוא מלך מלכי המלכים. ולא שם מלך ב"ו. אבל אם תרצה לקיים עליך מלך ככל הגוים אשר סביבותיך. לא ייראו ממך. אחר שמאסת את ה' אשר בקרבך. כאומר בשמואל כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו. באופן שבזה יולך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך בלא עצתי. אל גוי אשר לא ידעת ועבדת שם אלהים אחרים. כי זה דבר מוכרח אחר שלא נקרא עליך שם ה'. אלא שמות הבעלים והעשתרות הם המלכים שהקימות עליך. ולא בטחת בשם ה' שהוא מלכך. באופן שבזה והיית לשמה למשל ולשנינה אחר שיגלו מלכך לארץ אחרת. זה דבר זר מאד ותהיה למשל בפיהם. כי לא יקרה זה ברוב שנים. כי המלך נס ברגליו או נחבא באחת הפחתים. כמוזכר במלכי סדום ועמורה. זרע רב תוציא השדה כרמים תטע וגו' זתים יהיו לך וגו' כל עצך ופרי אדמתך. הוא כנגד מה שאמר וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. וכן הוא בכלל והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ובפרי אדמתך. ועכשיו זרע רב תוציא השדה וכן כרמים תטע ויין לא תשתה. וכן מה שאמר בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך. הוא בכלל פרי בטנך. שיהו מבורכים כשתילי זתים ועכשיו ילכו בשבי. ומה שאמר למעלה בניך ובנותיך נתונים לעם אחר. זאת היא קללה אחרת שקרה לנו בעונותינו בפורטגא"ל. שלקח המלך הבנים והבנות הקטנים ושלחם בספינות לאיי הנחשים כדי לעשות שם יישוב. הגר אשר בקרבך יעלה עליך. וכן הוא ילוך. הם כנגד מה שאמר בברכות והלוית גוים רבים. וכנגד מה שאמר והיית רק למעלה ולא תהיה למטה:

ואמר ואכל פרי בהמתך ואכלת בשר בניך ובנותיך וכו'. כל אלו הקללות הם של רעב וצמא. כנגד יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו. באופן שמצד הרעב האיש הרך בך וכן הרכה בך והענוגה תרע עינה באיש חיקה. אע"פ שהיא יותר רחמנית מהאיש כאומרו ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן. וכמו שספר בספר יוסף בן גוריון כי בזמן בית שני כשהיו הפריצים בירושלם שלא רצו להנתן ביד טיטוס. עד שאשה אחת שחטה בנה כמו שמפורש בפרשת אם בחוקותי. ולפי שראה השם שבכל אלו המכות המופלאות לא שבו עד ה'. אע"פ שהיו גולים. אמר אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת ליראה את ה'. בלי שום סבה אחרת. והפלא ה' את מכותך. וכל זה בכלל וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. כי אפילו האויבים הכירו זה. כאומרו בפרשת האזינו לו חכמו ישכילו זאת. וישראל לא רצו להכיר את שם הנכבד והנורא. עד שבזה יביא עליהם מכות גדולות שיאריכו זמן הרבה באותם מכות וחלאים. עד הזמן שקצב השם שיעמדו. וזהו ונאמנים בשליחותם. וכמו שכתבתי בפרשת בשלח והשיב בך את כל מדוי מצרים ואע"פ שמדוי מצרים היו באים פתע פתאום. וכן ג"כ פתאום יסורו מהם. כאן לא יהיה כן אלא ודבקו בך. ולפי שהחלאים הנהוגים. או שאדם מכיר בהם או שעברו עליו. לא יפחד אדם כל כך מהם. לז"א אני אביא עליך חלאים חדשים גם ישנים שתפחד מהם. וזהו גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב יעלם ה' עליך. בענין שבזה ונשארתם מתי מספר. כלומר מעטים וחלשים כמו מתים. ולזה אמר מתי מספר. ולא אמר אנשי מספר. אלא חלושים מצד החלאים והמכות. וזה כנגד מה שאמר בברכות ונתנך ה' לראש ולא לזנב שתרגום לתקיף ולא לחלש: