Quotation_auto zu Dewarim 29:16
וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃
und ihr habt ihre abscheulichen Dinge gesehen und ihre Götzen, Holz und Stein, Silber und Gold, die bei ihnen waren—
ילקוט שמעוני על התורה
לא תחמוד כסף וזהב עליהם. וכתיב ותראו את שקוציהם וגו' הא כיצד עמהם דומיא דעליהם מה עליהם דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר אף עמהם דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר. ואימא אדרבה עליהם דומיא דעמהם מה עמהם כל מה שעמהם אף עליהם כל מה שעליהם, א"כ לא יאמר עליהם. לא תחמוד כסף וזהב עליהם. העו"א העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהן אסורין שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם, ר' יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם, אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם, ומפני מה אשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור, רבי יוסי הגלילי היינו ת"ק, אמר רמי בר חמא אמר ר"ל צפוי הר כהר איכא בינייהו, ת"ק סבר צפוי הר אינו כהר, ור' יוסי הגלילי סבר צפוי הר כהר. רב ששת אמר דכ"ע צפוי הר אינו כהר, והכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו קמיפלגי, תנא קמא סבר מותר ור' יוסי הגלילי סבר אסור, ממאי מדקתני סיפא מפני מה אשרה אסורה וכו'. וכל שיש בה תפיסת אדם לאתויי [מאי לאו לאתויי] אילן שנטעו ולבסוף עבדו. ואף רבי יוסי ברבי יהודה סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור, דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר מתוך שנאמר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם שומע אני תחת כל עץ רענן אלהיהם ולא עץ רענן אלהיהם, תלמוד לומר ואשריהם תשרפון באש. אלא תחת כל עץ רענן למה לי, לכדרבי עקיבא דאמר כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת אלילים. ורבנן האי ואשריהם תשרפון באש מאי עבדי ליה, מיבעי ליה לאלו שנטעו מתחלה לכך. ורבי יוסי ברבי יהודה נמי מיבעי ליה להכי, אלא אילן שנטעו ולבסוף עבדו נפקא ליה מואשריהם תגדעון איזהו (דבר) [עץ] שגדועו אסור אמור ועיקרו מותר, הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו, והכי קאמר אלו נאמר ואשריהם תשרפון הייתי אומר ואשריהם תגדעון באילן שנטעו בתחלה לכך והשתא דכתיב ואשריהם תשרפון באש אייתר ליה ואשריהם תגדעון לאילן שנטעו ולבסוף עבדו, ורבנן האי ואשריהם תגדעון מאי עבדי ליה, מיבעי ליה לכדרבי יהושע בן לוי דאמר גדוע עבודת אלילים קודם לכבוש ארץ ישראל כבוש ארץ ישראל קודם לבעור עבודת אלילים, דתני רב יוסף ונתצתם את מזבחותם [והנח], ושברתם את מצבותם והנח, והנח ס"ד שרפה בעי. אמר רב גידל אמר רב הונא רדוף ואחר כך שרוף. ורבי יוסי ברבי יהודה האי סברא מנא ליה, נפקא ליה מאבד תאבדון אבד ואחר כך תאבדון. ורבנן, האי מיבעי ליה לעוקר עבודת אלילים שצריך לש רש אחריה. ור' יוסי ברבי יהודה [לשרש אחריה מנ"ל], נפקא ליה מואבדתם את שמם מן המקום ההוא. ורבנן, ההוא לכנות לה שםם, יכול לא לשבח ולא לגנאי, תלמוד לומר שקץ תשקצנו, הא כיצד, היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא. עין כל עין קוץ. והיית חרם כמוהו (כתוב ברמז תר"ס). מי שהיה כותלו סמוך לע"א ונפל אסור לבנותו, כיצד הוא עושה כונס לתוך שלו ד' אמות, אבניו עציו ועפרו מטמא כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו. ר' עקיבא אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת אלילים מטמאה במשא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy