Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Quotation_auto zu Dewarim 3:21

וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃

Und ich befahl damals Josua und sagte: 'Deine Augen haben alles gesehen, was der HERR, dein Gott, diesen beiden Königen angetan hat; So wird der HERR allen Reichen tun, wohin du gehst.

צרור המור על התורה

ואתחנן. לפי שאמר למעלה ואת יהושע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הרואות וגו'. סמך לכאן ואתחנן אל ה' בעת ההיא. להורות לנו מה שאמרו חכמים ז"ל אפי' חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. וכן בכאן אע"פ שמשה ע"ה היה יודע הגזירה שנגזרה עליו שלא יכנס לארץ. והוא עצמו הודה בדבר וצוה ליהושע ואמר לו עיניך הרואות מה שעשה השם לשני המלכים האלה כן יעשה השם לכל הממלכות אשר אתה עובר. שנראה מכאן שכבר נתיאש משה מעבור את הארץ. עם כל זה לא מנע עצמו מן הרחמים. וחזר להתחנן אל השם בעת ההיא שהיא עת צוואת יהושע אחר נצחון סיחון ועוג. והטעם לזה לפי שהשם אמר לו במלחמת סיחון ועוג היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים. ורגזו וחלו מפניך. שרמז בזה במלת אחל. שיראהו השם סוף כל הדברים וכל מלחמות כנען. לפי שאין התחלה בלא סוף. וכן באומרו ורגזו וחלו מפניך. רמז על מה שאמרו בסוף השירה שמעו עמים ירגזון אז נבהלו אלופי אדום נמוגו כל יושבי כנען תפול עליהם וגו'. וזה שאמר כאן אחל תת פחדך. וכן אמר ורגזו וחלו כנגד שמעו עמים ירגזון. וכן חזר לומר ראה החלותי תת לפניך לרמוז שסיחון ועוג יהיו התחלה. ומלכי כנען יהיו סוף המלחמה. באופן שכל זה נתן רעדה למשה לחזור ולהתפלל לפני השם. ולומר ה' אלהים אתה החילות להראות את עבדך את גדלך במה שאמרת ראה החלותי. וכן באומרו אחל תת פחדך ויראתך. אם יועיל יועיל ואם לא יועיל למעט יקחו הוראה הדורות הבאים אחריו להתפלל בעת צרתם ואפי' במקום גזירה. וזהו ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. לאחרים וללמדם שיעשו כמוהו. וכמו שאמרו על פסוק וידר יעקב נדר לאמר וללמד לנודרים שיעשו כן בעת צרתם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר ואתחנן למה לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים, אלא בשעה שעמד משה ואמר לפני הקב"ה הודיעני נא את דרכיך [אמר משה] רבש"ע הודיעני נא באיזה מדה אתה מנהיג את עולמך, אמר ליה הקב"ה אני אראה לך ויאמר אני אעביר כל טובי, אמר לו איני חייב לבריה כלום כל מה שיעשה אדם מצוה חנם אני נותן להם שנאמר וחנותי את אשר אחון [א"ל משה א"כ עשה עלי מצוה ותן לי חנם, לפיכך כתיב ואתחנן]. ד"א ואתחנן מה כתיב למעלה מן הענין ועריו נתתי (לבני ראובן ולבני גד) [לראובני ולגדי] למד משה את באי העולם שלא יאמר אדם הואיל וחולי שלו מסוכן ועושה דייתיקי וחלק כל אשר לו (לא יאמר) לא אתפלל עוד, אלא יתפלל שאין הקב"ה פוסל תפלת כל בריה, שהרי משה עשה דיתיקי שאנמר ועריו נתתי לראובני ולגדי וגו' ולמכיר נתתי את הנלעד וגו' ואצו אתכם בעת ההיא לאמר וגו' ואת יהושע צויתי וגו' [הרי דיתיקי, שמא תאמר עמד לו ולא התפלל, ת"ל ואתחנן אל ה']. ואתחנן אל ה' למה, כדי שיכנס לארץ. זה שאמר הכתוב והוא מהשנא עדניא וזמניא, אמר רבי אבין משל למלך שהיה לו אוהב והוא מנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין, לאחר ימים ראו אותו מבקש מן השוער ליכנס לפלטין ואנו מניח לו, היו הכל תמהין והיו אומרים אתמול היה ממנה דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין ועכשיו הוא מבקש ליכנס לפלטין ואינו מניח לו, אמרו להם שעתיה עברת, כך משה אתמול גוזר על הקב"ה והוא מקיים, קומה ה', שובה ה', ואם בריאה יברא ה', ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לארץ ישראל ואין מתקבל, שעתיה עברת. [זש"ע] תחנונים ידבר רש זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים ואתחנן [ועשיר יענה עזות] עשירו של עולם יענה אותו עזות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers