Quotation_auto zu Dewarim 3:24

דבר אחר יפקוד ה' משל למלך שראה אשה אחת יתומה בקש לישא אותה שלח תבע בה אמרו לו איני כדאי להנשא למלך, תבעה שבע פעמים ולא היתה מבקשת בהרבה בקשות נטל אותה לאחר זמן כעס עליה המלך ובקש לגרשה, אמרה לו אני לא בקשתי להנשא לך אתה בקשת ממני הואיל וכך גזרת לגרשני ולישא אחרת אל תעשה לזו כשם שעשית לי, כך כתיב ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, שבעה ימים (עשה) הקב"ה מפתהו למשה שנאמר גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך ואמר משה לא איש דברים אנכי לאחר זמן פייסו והלך בשליחות משנעשו כל הנסים על ידיו התחיל הקב"ה ואמר לו לא תביאו את הקהל הזה, אמר לו רבש"ע אני לא בקשתי לילך וכן הוא אומר אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה וגו' הואיל וכך גזרת עלי שלא אכנס אלא אותו שנכנס אל תעשה לו כאשר עשית לי שנאמר אשר יצא לפניהם ואשר יבא (אחריהם) [לפניהם] וגו'. איש זה יהושע שנאמר לחם אבירים אכל איש, ולמה לא פרטו הכתוב שלא להטיל מחלוקת בין בניו ובין בני אחיו. אשר יצא לפניהם במלחמה. ואשר יבא לפניהם במלחמה לא כדרך שאחרים עושין שהן משלחין חיילות והן באין בסוף אלא כשם שעשה משה שנאמר ויאמר ה' אלי אל תירא אותו. וכשם שעשה יהושע שנאמר וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו. וכשם שעשה פינחס שנאמר וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס. אשר יצא לפניהם בראש, ואשר יבא לפניהם בראש שנאמר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש. אשר יצא לפניהם בדרך. ואשר יבא לפניהם בדרך. ואשר יוציאם בזכיותיו. ואשר יביאם בזכיותיו. אשר יוציאם במנין. ואשר יביאם במנין. כענין שנאמר ויאמרו אל משה עבדיך נשאו וגו' ולמה הוצרכו כפרה לפי שזנו עיניהם מן הערוה. ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. עליו מפורש בקבלה הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה וגו' שלמה אהיה כעטיה, כענין שנאמר ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו. על עדרי חבריך מי הן אברהם יצחק ויעקב. בוא וראה מה הקב"ה משיבו אם לא תדעי לך היפה בנשים, מעולה שבנביאים, צאי לך בעקבי הצאן, בעקב שאני עושה עמהן. ורעי את גדיותיך מנין אתה אומר שהראהו המקום למשה כל הפרנסין שעתידין לשמש את ישראל מיום (שנברא העולם) [שיצאו מן המדבר] עד שיחיו המתים שנאמר צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך:

ואת גדלך (ד) זה בנין אב לכל גדלך שבתורה. ואת ידך אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים שנאמר נטה ידך על מצרים. אשר מיאל בשמים ובארץ שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה, מדת בשר ודם איפרכוס יושב על הפרכיא שלו מתירא הוא מן סנקתדרין שלו שלא יחזירנו. אתה שאין לך סנקתדרין מפני מה אין אתה מוחל לי. מלך ב"ו יושב על בימה שלו מתירא הוא מפני דוכוס שלו שלא יחזירנו, אתה שאין לך דוכוס מפני מה אין אתה מוחל לי. (ה) אשר יעשה כמעשיך וכו' (כדלעיל). ד"א ה' אדון אתה לכל באי עולם, אלהים בדין בראת את העולם. אתה החלות, אתה אחלות לפתוח פתח לעבדך בשעה שנכנסתי לנחלת בני ראובן ובני גד. ד"א אתה החלות להראות את עבדך נסים וגבורות שנאמר ויאמר משה אסורה נא ואראה. ד"א אתה החלות החלת את השבועה כתב בתורה זובח לאלהים יחרם ובניך עבדו ע"ז ובקשתי עליהם רחמים וסלחת אתה החלות השבועה. את גדלך זו מדת טובך שנאמר ועתה יגדל נא כח ה'. ואת ידך זו ימינך שפשוטה לכל באי העולם שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח, ואומר כי ימינך וזרועך ואור פניך, ואומר בי נשבעתי יצא מפי צדקה, החזקה שאתה כובש ברחמים את מדת הדין שנאמר מי אל כמוך נושא עון וגו' ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'. אשר מי אל בשמים ובארץ וגו' שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה מדת בשר ודם הגדול מחברו מבטל דברי חברו אבל אתה מי יכול למחות על ידך, וכן הוא אומר והוא באחד ומי ישיבנו. רבי יהודה בן בבא אומר משל לאדם שנתן בקונטריסין של מלכות אפילו נותן ממון הרבה אי אפשר ליעקר אבל אתה אומר עשו תשובה ואני מקבל שנאמר מחתי כעב פשעיך וגו'.

דבר אחר אשר מי אל בשמים ובארץ שמא תאמר חוץ מכאן יש, תלמוד לומר וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' אין עוד אלא אף באויר העולם. ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך אמר לפניו רבש"ע אתה קראתני עבד משה עבדי לא כן עבדי משה, ולויתן קראתו עבד, אני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך שנאמר הירבה אליך תחנונים, תחנת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו שנאמר היכרות ברית עמך תקחנו לעבד עולם. אני עבדך ואמרת לי (הנני) [הנה אנכי] כורת ברית ולא קימת אלא אמרת עלה ומות בהר ולא עוד אלא כתבת בתורה ואם אמר יאמר העבד וגו' ואני אהבתי אותם ותורתך ובינך לא אצא חפשי איני מבקש למות והגישו אדוניו אל האלהים ועבדו לעולם [לא קיימת עמי] שמעה אלהים רנתי ואל תתעלם מתחנתי אמר לו הקב"ה רב לך. ה' אלהים אתה החלות בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם (כתוב ברמז צ"ו). אברהם אמר ה' אלהים מה תתן לי, אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהא לי בנים תן לי בדין ואם לאו תן לי ברחמים אמר לו הקב"ה (ו) בדין מתבקש לך הה"ד והנה דבר ה' אליו לאמר וגו', ואף משה כך אמר אם מתבקש לי בדין ליכנס לארץ ישראל אכנס ואם לאו ברחמים אכנס, א"ל הקב"ה אל תתכבד לפני מלך כי לא תעבור את הירדן הזה, [וכיון שראה משה היאך הדברים חזקים התחיל מדבר דברים קשים ה' אלהים אתה החלות] מהו אתה, א"ל [רבש"ע] למה איני נכנס לארץ מפני שאמרתי שמעו נא המורים אתה החלות תחלה אמרת למשמרת לאות לפני מרי.