Quotation_auto zu Dewarim 3:28

ואמר ההר הטוב הזה והלבנון. להורות על מאמרם ז"ל שלא היה מתאוה לאכול מפריה. אלא לקיום המצות ולכפרת העונות בהר אלהים אשר חמד השם לשבתו. וזהו ההר הטוב הזה והלבנון ללבן העונות. וכל זה להוכיח לישראל ולהודיע להם איך כ"ז היה בסבתם. וזהו ויתעבר ה' בי למענכם. ואמר ולא שמע אלי. להורות שאע"פ שהיה ראוי שישמע אליו. אחר שסדר תפלתו ביותר נאות שאפשר. ובזמן הראוי. ובתנאים הראויים. עם כל זה לא שמע אליו ולא הקשיב בקול תפלתו בסבת ישראל. ויאמר ה' אלי רב לך. כלומר אע"פ שאתה גדול בנבואה. רב יש לך ושופט גדול ממך. אחר שיש לך רב אין לך להרהר אחר דברי. ולכן אל תוסף דבר אלי עוד וכו'. וזה יורה על פירוש הראשון כי בעת ההיא חוזר למפלת סיחון ועוג ולצוות את יהושע. וזהו אל תוסף דבר אלי עוד. שנראה מזה שכבר דבר פעם אחרת בשעת הגזירה. ועכשיו חזר לדבר עוד אחר מפלת סיחון ועוג. ולפי שהוא שאל ב' דברים כאומרו אעברה נא ואראה. אמר לו בחדא מודינא לך שהיא הראיה. ולכן שא נא עיניך וראה בעיניך. אבל לא תעבור את הירדן הזה. וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. על הצווי הראשון שצוית אותו. כי הוא יעבור ולא אתה. והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. ורמז לו שבראיית הארץ תהיה נוחה להכבש ליהושע. וזהו והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה. כי טוב עין הוא יבורך:

כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות תנינא להא דתנו רבנן חייב אדם לבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו בנהר רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטיות. למולו מנא לן דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו. אותו ולא אותה. והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב המול לכם כל זכר. והיכא דלא מהליה ב"ד מיחייב איהו למימהל נפשיה דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו'. אשכחן מיד לדורות מנא לן תנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר צוואה אינו אלא זירוז מיד ולדורות. זירוז דכתיב וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. מיד ולדורות דכתיב מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם:

ואתה תצוה למדנו שהצווי מיד בשעת מעשה. לדורות מנין תלמוד לומר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך מחוץ לפרכת העדות הא למדנו שהצווי מיד ולדורות מצווי הזה נמצינו למדין לכל הצוואות שבתורה. היה רבי ישמעאל אומר הואיל ונאמרו צוואות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינו אלא מיד בשעת מעשה ולדורות אף פורטני בכל הצוואות שבתורה שלא יהו אלא בשעת מעשה ולדורות. רבי יהודה בן בתירה אומר אין צווי בכל מקום אלא זירוז שנאמר וצו את יהושע וחזקהו וגו'. לפי דרכנו למדנו שאין מחזיקין אלא המוחזקין ואין מזרזין אלא המזורזין. רבי שמעון בן יוחאי אומר אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס שנאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה צו את בני ישראל ונתנו ללוים צו את בני ישראל את קרבני לחמי הא אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס חוץ מאחד כי אתם באים אל הארץ לזרזם על חלוק הארץ. רבי אומר אין צווי בכל מקום אלא אזהרה שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם וגו' ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל: